משנת ארץ ישראל על משנה יומא ה:ב

1משניטל הארון – במקדש השני לא היה ארון כלל. לפי מסורות חז"ל נגנז הארון בשלהי הבית הראשון, או אף מעט קודם לכן, ולפי גישה אחרת גלה לבבל ונגנז 484 ראו פירושנו לשקלים פ"ו מ"ב. . לפי האמונה יחזור הארון רק באותו מקדש מושלם ואוטופי שייבנה לעתיד לבוא 485 האמונה שלעתיד לבוא ייבנה המקדש המושלם הייתה קיימת בסוף ימי בית שני, עוד כאשר עמד המקדש על כנו. המקדש השני, שהיה מפואר לאין שיעור, נחשב לחסר ופגום. בני כת מדבר יהודה שללו לחלוטין את מבנהו הארכיטקטוני וסברו שהוא פסול. עבור הצדוקים והפרושים היה המקדש כשר ונערץ, אך רבים האמינו כי למרות הכול אין הוא מושלם, ולעתיד לבוא ייבנה, או ינחת משמים, מקדש שלם יותר ומפואר הרבה יותר. ראו פלוסר, ירושלים. . על כן המשנה הקודמת היא למעשה ניסוח של ההלכה האוטופית, כאשר יעמוד הארון שנית על כנו 486 אפשטיין, מבוא, עמ' 519, סבר שהמשנה הקודמת נשנתה בבית ראשון. ברם, לא שמענו על משניות כה קדומות. סביר יותר שהמשנה מנסחת את הסדר הרצוי, ומשנה ב מתאימה את העיקרון למציאות של ימי בית שני. . למסקנה זו חשיבות להבנת מבנה החומר שבמשנה. המשנה אינה רק זיכרון היסטורי אלא שילוב של זיכרון רֵאלי, דיונים דיאלקטיים הלכתיים ופסוקי המקרא. כפי שראינו, דברי רבי יוסי שבמשנה הקודמת הם ניתוח של פסוקי המקרא כפי שהבינם החכם. גם חכמים מתארים את המקדש כפי שהיה צריך להיות, עם ארון קודש, בדים וכפורת, ומשנה ב מתאימה את ההלכה למציאות, או נכון יותר משנה ב מתארת את המציאות ומשנה א מתאימה את המציאות למקדש האוטופי המתואר בתורה.

2התלמוד הבבלי מתחבט אם יש לגרוס "משניטל הארון" או "משנגנז הארון" (נג ע"ב), וכמובן אין זו מחלוקת על נוסח המשנה אלא יש בה ביטוי לדעות השונות בדבר גורלו של הארון הקדוש והנערץ.

3אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים – לכאורה 'ימות נביאים ראשונים' כאן הוא כינוי לדבר הקיים מראשיתו של עולם. ברם בספרות חז"ל פרשנויות מצמצמות למונח זה.

41. נפתח בסוגיית הבבלי למשנת סוטה פ"ט מי"ב הקובעת שאורים ותומים פסקו משמתו נביאים הראשונים: " 'משמתו נביאים הראשונים'. מאן נביאים הראשונים? אמר רב הונא: זה דוד ושמואל ושלמה. רב נחמן אמר: בימי דוד זימנין סליק 487 עלה (האורים והתומים ענו). וזימנין לא סליק, שהרי שאל צדוק ועלתה לו, שאל אביתר ולא עלתה לו, שנאמר: (שמואל ב טו כד) 'ויעל אביתר' " (בבלי, סוטה מח ע"ב). פירוש הבבלי מבוסס על ניתוח המובאות המקראיות של האורים והתומים, ואכן הפעם האחרונה שהם נזכרים בה כמקור תשובה קונקרטית מיוחסת לימי דוד. מסקנה זו עולה גם ממשנה אחרת הקובעת שעשרים וארבעה משמרות כהונה תוקנו בימי "נביאים ראשונים". פסוקי המקרא מייחסים תקנה זו לדוד ושלמה (דברי הימים א ט כב) ולשמואל הרואה (משנה, תענית פ"ד מ"ב ומקבילות רבות).

52. מלאחר ימי השופטים ועד לנביאים בראשית ימי הבית השני (אבות דרבי נתן, הוספה לנו"א פ"א, עמ' 150).

63. הנביאים ישעיהו וירמיהו (תוס', ברכות פ"ה ה"א, כפי שהתפרשה בירו', ברכות פ"ה ה"א, ח ע"ד), ואולי גם עמוס (ספרי דברים, כז, עמ' 43; שנז, עמ' 428). מסורת קרובה אומרת שקבר דוד וקבר חולדה נמצאים בירושלים מימי נביאים הראשונים, ונראה שכך מכנים את התקופה של ימי הבית הראשון (תוס', נגעים פ"ו ה"ב, עמ' 625; אבות דרבי נתן, נו"א פל"ה, עמ' 104).

74. ראשית ימי בית שני, שהמסורת מייחסת להם את בניית שערי הבית השני (ירו', עירובין פ"ה ה"א, כב ע"ג). זו כנראה גם כוונת המימרה שמימיהם פעלה גינת ורדים בירושלים 488 תוס', נגעים פ"ו ה"ב, עמ' 625; אבות דרבי נתן, נו"א פל"ה, עמ' 104. במקבילה בירו', מעשרות פ"ב ה"ג, מט ע"ג לא נזכר שהגינה עמדה מימי נביאים ראשונים. . כפי שנראה להלן, גם ביטול אורים ותומים מיוחס לתקופה זו.

8אם כן, לפנינו פרשנויות שונות למונח זה, ולא נתפלא על בעל שכל טוב הנאבק למתן עצמאות לחכמי בבל לתקן את עיבור השנה, באמרו: "ואין אדם יכול לומר 'במה דברים אמורים בנביאים הראשונים כגון משה ואהרן יהושע והזקנים והנביאים. אבל בדורות האחרונים...' " (שכל טוב לבראשית יז). אם כן, אצלו "נביאים ראשונים" הם כל ימי בית ראשון, מימות משה ואילך. משנתנו משתמשת במונח לתאר דבר שהיה "מאז ומעולם" או "מששת ימי בראשית", ואפילו קודם להם.

9ושתייה נקראת – אבן השתייה היא האבן המצויה היום במרכז המבנה המכונה "מסגד עומר" 489 המסגד נבנה כדור אחרי ימי החליף עומר, על ידי השליט המוסלמי עבד אל מלך. , והוא קטע של סלע חשוף ומתחתיו מערה טבעית קטנה. בזמן בניית המקדש הראשון או השני הוחלקה ויושרה במת ההר לצורך בניית המקדש. הסלע הטבעי היה משולב ברצפת קודש הקודשים, ולפי המסורת ניצב הארון על הסלע או שהסלע היה לפניו.

10לפי המסורות היהודיות זו האבן שממנה נבנה העולם. לפי הבבלי: "שממנה הושתת העולם" (נד ע"ב), כלומר שהעולם החל להיבנות מאבן זו, וזאת לפי הדעה שהעולם נברא מציון. בירושלמי נוספה דעה שנייה: "שממנה הושתה העולם" 490 ירו', מב ע"ג; ויקרא רבה, כ ד, עמ' תנה, ומקבילות נוספות בשמו של התנא רבי יוסי בן חלפתא, ובתוס', פ"ב (ג) הי"ד בשמו: "ממנה נשתת העולם". , כנראה מלשון שתי. כידוע, בתהליך האריגה מניחים תחילה את חוטי השתי המשמשים כבסיס לאריג, והכוונה אפוא שמאבן זו נארג העולם 491 ראו ליברמן, ירושלמי כפשוטו, עמ' 431 ופירושנו למשנה, תענית פ"ד מ"ו. . לפי תפיסה זו: "כשברא הקב"ה את עולמו כילוד אשה בראו 492 ביסודה של התפיסה ראיית האדם כעולם קטן (מיקרו-קוסמוס), וכל שיש בעולם יש באדם ולהפך. מה ילוד אשה מתחיל בטבורו ומותח לכאן ולכאן ארבע צדדים כך התחיל הקב"ה לבראות את עולמו מאבן השתיה וממנה הושתת העולם" 493 תנחומא, פקודי ג; מדרש תהילים, יא ב, עמ' 9 ועוד; מדרש ה' בחכמה יסד ארץ, אוצר המדרשים, עמ' 104 וראו שם, עמ' 70; מדרש תהילים, צא ז, עמ' 400. . נוסח זה הוא מאוחר, אך אין הוא אלא פירוט והרחבה של הסברי התנאים. מסורת זו מחברת את אבן השתייה ל"טבור הארץ". המונח "אבן שתייה" אינו מופיע במקורות חוץ רבניים, אך הגדרת ירושלים כטבור הארץ מופיעה גם במקורות חוץ רבניים מימי בית שני (יוספוס ואחרים), ואולי גם בספרות כיתתית 494 חנוך א, כו א; מלח', ג 52; ספר היובלים, ח יט. ספר היובלים מקורב, או אף מזוהה, עם כתות מדבר יהודה. זליגמן, ירושלים, ריכז את החומר. היוונים ראו בדלפי את המרכז והטבור, כפי שזליגמן מראה, וירושלים היא התשובה התרבותית היהודית לתרבות היוונית ואלוהיה. . הטבור הוא המרכז, המקום הגבוה, ובעיקר השורש שממנו התפתח העולם 495 מדרש תהילים, צא ז, עמ' 400; תנח', קדושים י; תנח' בובר, שם שם, עמ' 78. .

11מסורת אחרת מספרת שכאשר בנה דוד את המקדש חפר ומצא את אבן השתייה, וכאשר הוציא אותה פרצו כל מעיינות תהום ועמדו להציף את העולם. רק שימוש בשם המפורש מנע את האסון 496 גינצבורג, אגדות היהודים, כרך ה, עמ' 15. ראו למשל תרגום יונתן לשמות כח ל. ועוד. . נוסח אחר משלב את שתי התפיסות: אבן השתייה היא האבן שבה תחם בורא עולם את מי התהום, והיא תחת היכל ה' (תנח', ויקרא ח; פרקי דרבי אליעזר, פ"ט ועוד). בספרות הנוצרית היא מכונה "האבן הנקובה", והנוסע מבורדו מספר כי היהודים באים אליה בתשעה באב כדי לבכות על חורבן הבית 497 לימור, מסעות, עמ' 32-31. הנוסע מבורדו הוא נוסע נוצרי בן המאה הרביעית. בחיבורו משוקעים כנראה יסודות יהודיים, שרווחו בארץ ישראל. את המסורות שמע ממורי הדרך שלו. .

12גבוהה מן הארץ שלוש אצבעות – גם היום אבן השתייה היא מעט מעל פני הקרקע בהר הבית, ועליה היה נותן – את המחתה עם הגחלים. אבן השתייה נתפסת כמעין תחליף לארון הקודש, שכן היא מקום הקודש עצמו. כפי שראינו לעיל יש לאבן קדושה בפני עצמה, וממילא מובן שהיא התחליף לארון הקודש. הקשר בין אבן השתייה וראשית העולם לקטורת הכפרה ביום הכיפורים בונה מערך סמלי מובהק של בריאה מחודשת עם התשובה והסליחה.