נשמת אדם, שבת ומועדים מח

1הת"ש חולק ע"ז וכתב דכשם דקיי"ל דאין צריך ליגע. ונלמד מדין כיפה כדאיתא בעירובין י"א ע"ב ה"נ יש ללמוד משם דאפילו יש הפסק כשר:

2הט"ז בסי' שס"ב כתב דל"ד על גביהן אלא שלא יהיו הקנים בולטין למעלה אבל בשוין כשר אבל מריטב"א לא משמע כן וז"ל הנכון כרש"י דמן הצד על פניהם או סמוך לראשן או באמצעיתן וכה"ג לא מחזי צה"פ. ומיהו מה שפירש"י שנתן הקנה באמצעיתן ל"ד דא"כ ל"ל לאוקמי שנתנו ע"ג נימא אפילו מן הצד וכשהוא סמוך לראשן. א"ו כדפרישנא עכ"ל. ולדברי הט"ז עדיין קשה דלוקמיה שנתנו בשוה. וכן משמע במרדכי שכתב וז"ל אבל רש"י פירש מצדו של קנה העומד הניח קנה למעלה עכ"ל:

3בסימן שס"ב כתב המ"א בס"ק ט"ז דקשיא לתוספת האיך פריך בפשיטות דלא הוי עומד כו' ודבריו לא זכיתי להבין. שהרי להדיא איתא בגמרא ש"מ עומד מרובה מב' רוחות הוי עומד. ור"ל ואם כן תפשוט דהוי עומד וכן לעיל דף י' פריך הכי וצריך עיון. ומה שכתבתי דבפחות מג' ל"א אתי אוירא הכי מוכח בסי' שס"ג סעיף ו' ובמ"א שם. ומה שכתב המ"א בסי' שס"ב ס"ק ט"ז בשם הג"א ע"ש אינו ענין לזה דהג"א כתב דאם צריכין לעשות מחיצה מחמת עומד מרובה כגון שיש פרצה ד' באמצע זה ל"א. אבל לכ"ע ל"א אתי אוירא כדמוכח ממחיצת קנה קנה פחות מג'. וצ"ע דבסוכה ז' ע"א תוספת ד"ה ויעמידנה כתבו בהדיא דבקנה משהו אפי' בפחות מג' אמרינן אתי אוירא:

4בתבואת שור הוכיח מתוספת דף י"א ד"ה איפכא דגם בצורת הפתח אם הרחיק ג' טפחים פסול כמו גבי לחי מדלא מתרץ תוספת דמשכחת לה שלחי לא יועיל וצה"פ יועיל כגון שהרחיק ג"ט. ואינו מוכרח דבלא"ה כתבו תוספת כמה ענינים כזה. ועוד דבודאי צה"פ הוי מחיצה גמורה דדוקא גבי לחי אמרי' דהוי כמחיצה שהגדיים בוקעין בו משא"כ צה"פ ואם הרחיק ד' טפחים מן הכותל צריך להעמיד שם לחי כדין מבוי שנפרץ מראשו. ואפשר דתוספת ס"ל בראשו בג"ט כמש"כ בש"ע סימן שס"ג סעיף כ"ח: