נשמת אדם, שבת ומועדים מט

1הרשב"א והטור כתבו דבעינן ט"ז על ט"ז אמה ולא זכיתי לידע מקור לזה ובגמ' צ"ע משמע דקאי על רחב רה"ר דבעינן ט"ז אמה:

2בעח"ק דף ט' ע"ב כתב אף על פי שדלתות המדינה ננעלות בלילה וזו היא פלטיא וצ"ע דזה לא נמצא בשום פוסק וכן כתב בסמוך שם דף י' היו דלתותיהן ננעלות בלילה אין זה ר"ה. ואפשר שכונתו דלתות המדינה ר"ל מדינה כולו בארץ הגר (עיין יומא) וזה לא מהני. וכוונתו לתרץ קושית תוס' בעירובין כ"ב ע"ב דכל א"י תהיה רה"י ע"י סולמא דצור ולא ניחא ליה בתי' תוס'. וז"ל ריטב"א שם כ"ו ע"ב וקשיא ליה עד אימתי תהא מרוחקת שיהיו חשובים מחיצות כו' ותירץ דהיינו כל שרואה עצמו בתוך המחיצות כו' עכ"ל. ולי העני עדיין צ"ע כמה השיעור שרואה עצמו בתוך המחיצות. אם הוא כדאמרינן בבכורות רגל בהמה רועה שהוא ט"ז מילין שבכך שולט עין הרועה וצ"ע והייתי יכול לומר שכוונת רשב"א שכשהשוק בתוך העיר אע"פ שדלתות העיר ננעלים לא מהני אא"כ שיש דלתות להפלטיא גופא וננעלת. כן משמע קצת הלשון אך לא ראיתי לא' מן הפוסקים שיכתוב כן. אלא משמע שאם דלתות העיר ננעלות סגי. ועיין ברמב"ם ריש פ' י"ד ולכן צ"ל כמו שכתבתי. אח"ז ראיתי בתשובת ח"צ סימן ל"ז שתמה על רשב"א בזה וכתב ג"כ כמו שכתבתי ומה שתמה למה לא הביא הב"י דבריו כבר כתבתי שהב"י לא ראה ס' עס"ק:

3עיין עירובין ו' ע"ב תוספת ד"ה וכ"ת וכ"כ הרא"ש שם בשם תוספת. ודברי הגר"א בסימן שמ"ה סעיף א' הם ברורים. דע"כ בש"ע יש ט"ס דאיך שייך לומר מבואות שרחבים ט"ז ומתקצרים בקצתן כו' שאם ארכן כו' דהא מיירי מזה שהמבוי מתקצר ובצד א' הוא רחב י"ו ובסופו מתקצר. אך עדיין צ"ע לי מש"כ בש"ע סעיף ט' במבוי הרחב י"ג אמות וב' ראשיו מפולשין דלפי דעת רשב"א שכתב בש"ע סעיף ח' אפי' המבוי הקצר כיון שבני רה"ר עוברים דרך המבוי וא"כ מבוי זה דינו כדין רשות הרבים המתקצר בקצתו ול"ל רחב י"ג אמה ושליש. ובאמת לא נמצא חולק על דינו דרשב"א וכדמוכח משבת ז' בין העמודים. וכמ"ש תוס' שם ובעירובין. וראיתי שהמ"מ כתב דאין זה מוכרח מגמרא ע"ש. ואף שלא זכיתי להבין למה מ"מ כיון שהרא"ש בעירובין כתב ג"כ כדאית' בש"ע אפשר דהרא"ש לא סבירא ליה כרשב"א. ולכן כתב הש"ע סעיף ט' דאפי' לדעת החולקים בסעיף ח' מודו בזה: