נשמת אדם, שבת ומועדים סח
נשמת אדם · Nishmat Adam, Shabbat and Festivals 68
Open in the reader →1ובא"ד כ' פשוט להתיר ומשמע אפי' באיסור דאורייתא והביא ראיה מעירובין ק"ג דכהן שעלתה בו יבלת חבירו חותכו בשיניו והא התם שאין על הכהן שום חיוב לעבוד ואפ"ה כדי לזכותו מותר חבירו לחלל שבת. וא"כ ה"ה בקטן ע"ש. וראיה זו אינו אלא לאיסור דרבנן שהרי התם דוקא בשיניו מותר אבל בכלי אסור כיון שהוא דאורייתא ע"ש להדיא בגמרא. וצ"ע בגיטין מ"א ובשבת ד' דמייתי תוספת ראיה מהכא לאיסור דאורייתא. וצ"ל דלא מייתי אלא לענין היכא דלא פשע אמרינן חטוא בשביל שיזכה ודוקא בדרבנן. והנה נ"ל דאם הוא ודאי שע"י שיחלל שבת יצילנו מותר לחלל אף על קטן וראיה מיומא פ"ה ע"ב דיליף ר"א דפ"נ דוחה שבת ק"ו לכל גופו פרש"י ומה מילה שהוא תיקון א' מאבריו של אדם דוחה שבת לפי שחייבין עליה כרת לאחר זמן. וכ"ה בתוספתא ס"פ ט"ז דשבת עכ"ל. ואיתא התם אמרו לו מה התם ודאי לא ספק כו'. וכ"ה בגמרא דיומא שם במימרא דרבא על כל פנים מוכח דבודאי הצלה מחללין שהרי מה דאיתא בתוספתא לפי שחייבין עליה כרת ע"כ לא קאי לא על האב ולא על ב"ד שהם אינן חייבין כרת אלא הערל שלא ימול כשיגדל ונשמע מזה שמחלל עליו שבת עכשיו כדי שלא יבוא לידי כרת. וה"נ מחללין אם יצילנו בודאי כדי שלא יבוא לידי איסור כרת: