נשמת אדם, שבת ומועדים פט
נשמת אדם · Nishmat Adam, Shabbat and Festivals 89
Open in the reader →1ע' במ"א סי' תצ"ח ס"ק י"ג וע' פ"ח שם. ומ"ש המ"א על רש"ל שכתב שצריך שיהא שהות לאכול אחר ההפשט דאינו מוכרח. נ"ל כוונתו די"ל דהא דאיתא במשנה מבית טביחתה אין זה מדברי ר"ע אלא שהוא לכ"ע דבין לת"ק ובין לר"ע מהיכן יאכל. וע"ז אמרו מבית טביחתה ואף דבגמ' משמע שהוא סיום דברי ר"ע אינו מוכרח:
2ע' במ"א הי' תצ"ה ס"ק ל"ה דאם כוונתו לנקר חצרו מותר. אבל אם כוונתו למצות כיסוי אסור משום התרת חלבו והקשה א"ר כוון דהחשש הוא משום הרואים וא"כ מה תלוי בכוונתו. ונ"ל דכוונת המ"א שהקשה דהא בגמרא משני בחול אמרי לנקר חצרו צריך משמע דביו"ט לא אמרי' לנקר משום דאין דרך לנקר החצר בי"ט. וגם לפי המסקנא נשאר תי' זה ועי' ברש"ל ומהר"ם שי"ף וע"ז כתב ודוחק לומר דמיירי בקרן זוית ור"ל דדוקא בקרן זוית אין דרך לנקר בי"ט אבל באמצע חצר גם בי"ט דרך לנקר כדי שלא יטנף בגדיו זה דוחק דמ"ש חול מי"ט כיון שאין משתמשים בו בקרן זוית למה ינקר בחול יותר מיו"ט. וע"ז כתב דלמסקנא חזר הש"ס מסברא זו אלא דבאמת אף בי"ט שייך לנקר חצרו. וא"כ אין כאן חשש רואים רק החשש הוא שיתיר חלבו שיאמר שודאי חיה הוא וכמ"ש רש"י. ואמנם זה שייך כשבא לימלך בב"ד. אבל כשאין כוונתו כלל לכיסוי אבל באמת לנקר חצרו וא"כ אין כאן חשש אף ממנו ונ"ל דזה תלי אם גרסי' בגמ' אלא או לא ולכן כ' רש"י דל"ג אלא וס"ל דלא חזר הש"ס מסברא זו דבי"ט לא שייך לנקר חצרו: