אור החיים על בראשית יד:יח

1וּמַלְכִּי צֶדֶק וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (נדרים לב:) כִּי הוּא שֵׁם. וְטַעַם שֶׁהִפְסִיק בְּעִנְיַן מֶלֶךְ שָׁלֵם בֵּין יְצִיאַת מֶלֶךְ סְדוֹם לְהוֹדָעַת דְּבָרָיו אֶל אַבְרָהָם וְכוּ׳, לְהַגִּיד שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים מַה בֵּינָם לְבֵין הָרְשָׁעִים, כִּי מֶלֶךְ סְדוֹם יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם לִרְאוֹת פָּנָיו רֵיקָם, הֲגַם שֶׁאֵלָיו יְחֻיַּב לְהַקְבִּיל פְּנֵי אַבְרָהָם בְּמִנְחָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הָרָשָׁע יָצָא בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת, וְשֵׁם הַצַּדִּיק מִבְּלִי חִיּוּב נְדִיבוּת יָעַץ וְהִקְבִּיל פָּנָיו בְּלֶחֶם וָיָיִן.

2עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין שֶׁהֵם תִּקּוּנֵי רַבָּנָן, וְלָזֶה הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב, כִּי אַבְרָהָם שַׂר וְגָדוֹל וּמְכֻבָּד בְּעֵינֵי הַכֹּל הָיָה, וּכְשֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ מֶלֶךְ סְדוֹם מִן הַסְּתָם יְקַבֵּל פָּנָיו בִּתְשׁוּרַת לֶחֶם לוֹ וְלַעֲבָדָיו וְאַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ, וּלְצַד כִּי אַבְרָהָם יִפְרֹשׁ מִמַּאֲכָלָם, מֵהַלֶּחֶם מִשּׁוּם פַּת שֶׁל גּוֹיִם, וְהַיַּיִן מִשּׁוּם סְתָם יֵינָם, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְנִשְׁתַּדֵּל מֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּרַת הָאֲכִילָה עַל יַד נֶאֱמָן שֶׁהוּא שֵׁם וּמִיָּדוֹ שֶׁל שֵׁם לְיָדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְחִדּוּשׁ הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ לֶחֶם וְיַיִן שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן הִקְפִּיד אַבְרָהָם, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ אִסּוּר תּוֹרָה.

3עוֹד יִרְצֶה הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ טַעַם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ עָלָה עַל דַּעַת מֶלֶךְ סְדוֹם לוֹמַר לְאַבְרָהָם ״וְהָרְכוּשׁ קַח לָךְ״ וְלֹא שָׁאַל הַכֹּל, לָזֶה אָמַר וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדוֹם לִקְרָאתוֹ וְאַחַר צֵאתוֹ יָצָא מֶלֶךְ שָׁלֵם וְכוּ׳, וְנָתַן לוֹ אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל. מִזֶּה הִרְגִּישׁ מֶלֶךְ סְדוֹם, כִּי הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי קִנְיָנָיו הֵם, שֶׁאֵין אָדָם מְעַשֵּׂר מִמַּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. לָזֶה שָׁאַל מִמֶּנּוּ הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכוּשׁ אַסְכִּים לְדַעְתְּךָ שֶׁתִּקָּחֵם לְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ קַח לָךְ , וַהֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי עוֹד הָיָה לוֹ טַעֲנָה לְהַחְזִיק בַּכֹּל. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס עִמּוֹ בְּמַחְלוֹקֶת פִּשֵּׁר וְאָמַר: תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכוּשׁ לֹא אֵרֵד עִמְּךָ לְדִין אֶלָּא הֲרֵינִי מַסְכִּים שֶׁתִּקָּחֶנּוּ. וְעַיֵּן טַעַם הַדָּבָר בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ״׃

4וְהוּא כֹהֵן וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: הוּא כֹּהֵן, אֲבָל זַרְעוֹ אֵינוֹ כֹּהֵן, שֶׁנִּתְּנָה כְּהוּנָּה לְאַבְרָהָם, דִּכְתִיב (תהלים קי:ד) ״אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם״. וְאָמְרוֹ ״עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק״, כִּי הוּא בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, וּבִרְצוֹנוֹ נָתַן הַדָּבָר לְאַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.

5וְאָמְרוֹ לְאֵל עֶלְיוֹן , לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם אֱלוֹהוֹת אֶמְצָעִיִּים כַּיָּדוּעַ לַכְּסִילִים, אָמַר כִּי זֶה כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאֱלוֹהוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם אָז. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (נדרים לב:) כִּי בְּעָוֹן שֶׁהִקְדִּים בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת קוֹנוֹ נִטְּלָה מִמֶּנּוּ כְּהוּנָה, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוֹ וְהוּא כֹהֵן תִּתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן לְמַעֵט מִשָּׁם וָהָלְאָה, שֶׁמִּעֲטוֹ הַכָּתוּב עַל חַטָּאתוֹ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וַהֲגַם שֶׁהִקְדִּים הַמִּעוּט לַחֵטְא, מַה בְּכָךְ, כִּי הַתּוֹרָה נִכְתְּבָה אַחַר כָּךְ.