אור החיים על בראשית יד:יט

1וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר. צָרִיךְ לָדַעַת אִם הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ הִיא הַמֻּזְכֶּרֶת בָּעִנְיָן ״בָּרוּךְ אַבְרָם״, אִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וַיְבָרְכֵהוּ״, וְרוֹאַנִי מֵאָמְרוֹ ״בָּרוּךְ אַבְרָם״ שֶׁבֵּרְכוֹ. עוֹד הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיְבָרְכֵהוּ לֵאמֹר בָּרוּךְ״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית מח:כ) ״וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר״ וְגוֹ׳.

2אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא: מִתְּחִלָּה בֵּרַךְ אַבְרָהָם, פֵּרוּשׁ בְּרָכָה הַנּוֹגַעַת לוֹ שֶׁלֹּא יִפּוֹל בְּיַד אוֹיְבָיו וְיִישַׁר חֵילֵיהּ, שֶׁהֵם בְּרָכוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת. וְאַחַר כָּךְ אָמַר עִנְיָן אַחֵר, לְצַד עִלָּאָה יְמַלֵּל, ״בָּרוּךְ אַבְרָם״, וּבִרְכָתוֹ תִּהְיֶה לְאֵל עֶלְיוֹן שֶׁהוּא יַעֲבוֹד הָאֵל, וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִהְיֶה הָאֵל קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְכָךְ הָיָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת אַבְרָהָם נָתַן הַשֵּׁם חַיֵּי עוֹלָם לְבָנָיו וְנִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ג.) שֶׁתְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְכוּ׳, וּכְאָמְרָם (שבת פח.) בְּפָסוּק (תהלים עו:ט) ״אֶרֶץ יָרְאָה״ וְגוֹ׳. הֲרֵי כִּי לוּלֵי אַבְרָהָם אֵין לַה׳ קִנְיָן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָבֵן.

3עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וַיְבָרְכֵהוּ וְגוֹ׳, לְהַגִּיד בָּא כִּי שְׁתֵּי בְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בִּדְבָרָיו הֵם בְּרָכוֹת הַנּוֹגְעִים לְאַבְרָהָם, וַאֲפִלּוּ בְּרָכָה שֶׁאָמַר ״בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן״ הִיא בִּרְכַּת אַבְרָהָם, כְּשֶׁמִּתְבָּרֵךְ ה׳ בְּאֶמְצָעוּתוֹ אֲשֶׁר מִגֵּן וְגוֹ׳, וּלְעוֹלָם לֹא בֵּרֵךְ אֶלָּא בְּרָכוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.