אור החיים על בראשית ב:ב

1וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא שֶׁבָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה אַחֶרֶת אַחַר כָּךְ וְלֹא הוּזְכְּרָה בַּתּוֹרָה, לָזֶה אָמַר וַיְכַל אֱלֹהִים פֵּרוּשׁ: כִּלָּה מַה שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת. וְכָאן שָׁלַל גַּם כֵּן שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלָאכָה אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשִׁשָּׁה יָמִים אֲחֵרִים, וְהָבֵן.

2אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָתֵת לֵב לְאָמְרוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳ מְלַאכְתּוֹ״. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר אָמְרוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי , מַשְׁמַע כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עָשָׂה מְלָאכָה וְכִלָּה אוֹתָהּ, וְאֵינוֹ כֵן כִּי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא שֶׁכִּלָּה. וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ לְתַקֵּן זֶה וְאָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם (בראשית רבה י,ט): רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְכוּ׳ עַד כָּאן, עִם כָּל זֶה תֵּבַת ״בַּיּוֹם״ אֵינָהּ מְדֻיֶּקֶת, וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם פֵּרוּשׁ הוּא כְּאִלּוּ בַּיּוֹם. וּבֶאֱמֶת כִּי דִּבְרֵיהֶם דִּבְרֵי אֱמֶת, אֶלָּא עוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ.

3וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב:) כִּי הָעוֹלָם הָיָה רוֹפֵף וְרוֹעֵד עַד שֶׁבָּאָה שַׁבָּת וְנִתְקַיֵּם הָעוֹלָם וְנִתְיַסֵּד. וְהַכַּוָּנָה הוּא כִּי בְּיוֹם שַׁבָּת בָּרָא ה׳ נֶפֶשׁ הָעוֹלָם, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ ״וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״. הֲגַם שֶׁחֲזַ״ל (ביצה טז:) דָּרְשׁוּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁבָּת וַיִּנָּפַשׁ, אֵין זֶה אֶלָּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ מֵאָמְרוֹ ״וַיִּנָּפַשׁ״ וְלֹא אָמַר ״וְנָפַשׁ״, דָּרְשׁוּ כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁבָּת ״וַי״ שֶׁאָבְדָה הַנֶּפֶשׁ, אֲבָל מַשְׁמָעוּת פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינוֹ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, פֵּרוּשׁ בָּא שַׁבָּת וַיִּנָּפַשׁ, פֵּרוּשׁ נִשְׁפַּע שֶׁפַע הַחִיּוּנִי בְּכָל הַנִּבְרָאִים, כִּי קֹדֶם הַשַּׁבָּת לֹא הָיָה נֶפֶשׁ לְכָל הַנִּבְרָאִים.

4וְכֵן מָצָאנוּ לְרַזַ״ל בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ זֹהַר הַתּוֹרָה (זהר, תזריע מד.) שֶׁנָּתְנוּ טַעַם לְמִצְוַת ה׳ לָמוּל בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְשֶׁלֹּא לְקָרֵב קָרְבָּן לַה׳ עַד יוֹם הַח׳, כִּי הַטַּעַם הוּא עַד עֲבוֹר עָלָיו יוֹם הַשַּׁבָּת וְיִהְיֶה בַּעַל נֶפֶשׁ. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁכִּלָּה ה׳ בְּאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ, וְחָזַר וּפֵרַשׁ מַה הוּא מְלַאכְתּוֹ שֶׁכִּלָּה, לֹא שֶׁהָיָה חָסֵר דָּבָר מֵעֲשׂוֹתוֹ וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ״וַיְכַל״, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא ״אֲשֶׁר עָשָׂה״, פֵּרוּשׁ הַמְּלָאכָה שֶׁכְּבָר עָשָׂה עֲדַיִן הָיְתָה חֲסֵרָה דָּבָר הַמַּעֲמִיד, וּבְאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי בּוֹ נִגְמַר הָעִנְיָן. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ. גַּם בָּזֶה הִרְוַחְנוּ לִמְצֹא בַּתּוֹרָה בְּרִיאַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי עַצְמוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹדִיעָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה בְּרִיאַת יוֹם בְּיוֹמוֹ דִּכְתִיב ״וַיְהִי עֶרֶב״ וְגוֹ׳, הֲרֵי זֶה מַגִּיד הֲוָיַת הָעֶרֶב וַהֲוָיַת הַבֹּקֶר, וְכָאן לֹא מָצִינוּ שֶׁהוֹדִיעַ בְּרִיאַת יוֹם זֶה, וּלְדַרְכֵּנוּ הֲרֵי הוּא אָמוּר. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיְכֻלּוּ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן תְּשׁוּקָה וְחֵשֶׁק, יָכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן אָמְרוֹ וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב יד:טו): ״לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף״, וּכְתִיב (דברים י:טו): ״רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק״, כִּי הָאָדוֹן חָשַׁק וְחָפַץ בְּעוֹלָמוֹ, וְזֶה הָיָה בְּאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁנִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, חָשַׁק ה׳ וְנִתְרַצָּה בִּבְרִיּוֹתָיו, וְדָבָר זֶה הוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם (שיר השירים ב׳) זַ״ל, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ.

5וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹמֵר. מִקְרָא זֶה מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ, כִּי הֵם הַדְּבָרִים עַצְמָן הַנֶּאֱמָרִים בְּסָמוּךְ ״וַיְכַל אֱלֹהִים״?

6וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ז; פסחים נד) כִּי בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְלֹא הִסְפִּיקוּ לִגְמֹר בְּרִיאַת גּוּפָם עַד שֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם, וְהֵן הֵם הַמַּזִּיקִים, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לָנוּ לְהַשְׂכִּיל זֹאת אֵיךְ יֻצְדַּק לֵאמֹר בְּעֵרֶךְ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִגְמֹר וְכוּ׳, הֲלֹא דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל כִּי כְּהֶרֶף עַיִן יָכוֹל לִבְרֹא עוֹלָמוֹת כֻּלָּם. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה וְתִרְאֶה קְצָת גְּבוּרוֹתָיו יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ.

7אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא כִּי רָצָה ה׳ לְהוֹדִיעַ עֹצֶם מַעֲלַת יוֹם הַמְכֻבָּד, כִּי הֲלֹא תֵּדַע שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר בֵּין מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ וְאֵין בָּהּ הֶפְסֵד לִמְלָאכָה שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בָּהּ וְתִפָּסֵד אִם לֹא יִגְמֹר אוֹתָהּ. וְכָאן הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּמְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ כְּשֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם גַּם כֵּן שָׁבַת מִלִּגְמוֹר אוֹתָהּ, הֲגַם שֶׁנִּפְסְדָה הַמְּלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ הֶפְסֵד שֶׁאֵין אַחֲרָיו תִּקּוּן, אַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה לַעֲשׂוֹת עוֹד. וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁבֹּת אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיְכַל״, כִּי מִלְּבַד שֶׁכִּלָּה וְלֹא הוֹסִיף עוֹד עֲשׂוֹת בְּרִיאָה אַחֶרֶת, אֶלָּא אֲפִלּוּ מַה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לְהַשְׁלִימוֹ שָׁבַת, פֵּרוּשׁ בָּטֵל גְּמַר הַדָּבָר שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ. וְלָזֶה אָמַר מִכָּל מְלַאכְתּוֹ , לוֹמַר אֲפִלּוּ מְלָאכָה שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִתְחִיל בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת מִלְּהַשְׁלִימָהּ. וַה׳ עָשָׂה כֵן לְהַרְאוֹת דָּבָר זֶה לֹא לְצַד מְנִיעַת הַיְּכֹלֶת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁבְּהֶרֶף עַיִן בּוֹרֵא כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה רִבֵּי רְבָבוֹת. גַּם אוֹמֵר אֲנִי כִּי לְטַעַם זֶה סִדֵּר ה׳ הַמְּלָאכוֹת שֶׁעָשָׂה בְּסֵדֶר הַיָּמִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁיֻּכַּר מַעֲלַת הַשַּׁבָּת, כִּי זוּלַת זֶה יָכוֹל הָיָה ה׳ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמַּעֲשֶׂה בְּיוֹם אֶחָד וּבִזְמַן מוּעָט.