אור החיים על בראשית ב:ג

1וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא הַבְּרָכָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יא,ב) אָמְרוּ בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְכוּ׳, וְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵינָם אֶלָּא רֶמֶז בַּכָּתוּב, אֲבָל הַפְּשָׁט לֹא יְדַבֵּר עַל זְמַן מֵהַזְּמַנִּים הָעֲתִידִין.

2וְהַנָּכוֹן בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב הוּא, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ הוּא לְשֶׁפַע הַמְקַיֵּם, וְהוּא בְּחִינַת הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְצָרְכֵי הָאָדָם, וְכֻלָּן מֻשָּׂגִים עַל יְדֵי טֹרַח וִיגִיעָה הַגַּשְׁמִית וְחֻלִּין הִיא, וְהַשֵּׁם כְּשֶׁרָצָה לְקַדֵּשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִי קָדַם וּבֵרְכוֹ שֶׁלֹּא יֶחְסַר בּוֹ דָּבָר, הֲגַם שֶׁאֵין טוֹבַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל מֻשֶּׂגֶת מֵהַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה אֶלָּא מֵעֵסֶק חוֹל, אַף עַל פִּי כֵן בֵּרְכוֹ שֶׁלֹּא יֶחְסַר טוֹב, וְעוֹד לוֹ שֶׁהוּא יָתֵר עַל שְׁאָר הַיָּמִים לֶחֶם מִשְׁנֶה שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת וְתַעֲנוּגִים יְתֵרִים, וְזוֹ הִיא בִּרְכָתוֹ וְהוּא דָּבָר הֵפֶךְ הַסֵּדֶר. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשׁ בַּזֹּהַר (יתרו פח.) כִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, יְכֻוַּן עַל זֶה אָמְרוֹ וַיְבָרֶךְ כִּי בוֹ צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה לְחַיּוּת הָעוֹלָמוֹת.

3כִּי בוֹ שָׁבַת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּמַאֲמָר זֶה. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה כִּי הָעוֹלָם הָיָה חָסֵר הַקִּיּוּם עַד שֶׁבָּאֲתָה שַׁבָּת וְעָמַד הָעוֹלָם. וְיֵשׁ לְהָעִיר בָּזֶה שֶׁאוֹתָם יָמִים קוֹדֶם שֶׁבָּאָה שַׁבָּת בְּמַה הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד, וּכְשֵׁם שֶׁהִסְפִּיק לִחְיוֹת בְּאוֹתָן יָמִים בְּלֹא נֶפֶשׁ הַשַּׁבָּת הָיָה מַתְמִיד וְהוֹלֵךְ.

4אָכֵן מָצִינוּ כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה הַדָּבָר בְּמַה שֶׁאָמַר (שמות כ:יא) בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ אֶת הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, הֲרֵי גִּלָּה כִּי בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה לֹא בָּרָא ה׳ כֹּחַ בָּעוֹלָם זוּלַת לַעֲמֹד שֵׁשֶׁת יָמִים לְטַעַם הַנּוֹדָע לוֹ גַּם יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי אֱמֶת. וְנִתְחַכֵּם ה׳ וּבָרָא יוֹם אֶחָד הוּא יָדוּעַ לַה׳, וּבוֹ בַּיּוֹם חוֹזֵר ה׳ וּמַשְׁפִּיעַ נֶפֶשׁ לָעוֹלָם שִׁעוּר הַמְקַיֵּם עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְזוּלַת זֶה הַיּוֹם הָיָה הָעוֹלָם חָרֵב בִּגְמַר שֵׁשֶׁת יָמִים וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְצָרִיךְ ה׳ לַהֲכִינוֹ פַּעַם ב׳, וּבְאֶמְצָעוּת שַׁבָּת הָעוֹלָם עוֹמֵד. וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בוֹ , פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּת יוֹם זֶה שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הַמְּלָאכָה – הִיא הַבְּרִיאָה עַצְמָהּ, כִּי לֹא מֵהַתִּקּוּן שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה לְבַד שָׁבַת, אֶלָּא גַּם מֵהַבְּרִיאָה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁהַבְּרִיאָה הִיא יֵשׁ מֵאַיִן, וְהוּא מַה שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּדִבּוּר אֶחָד, וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא הַתִּקּוּן אֲשֶׁר תִּקֵּן דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת יוֹם שַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ בִּכְלָלוּת הָעוֹלָמוֹת רוּחַ הַמְקַיֶּמֶת עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים.

5וּלְפִי פֵּרוּשֵׁינוּ זֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ בְּמַאֲמָר אֶחָד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) ״כָּל הַמְקַדֵּשׁ וְכוּ׳ וְאוֹמֵר וַיְכֻלּוּ וְגוֹ׳ כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שׁוּתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית״ עַד כָּאן. וְדִבְרֵיהֶם רְחוֹקִים וּדְחוּקִים לְפִי הַנִּרְאֶה, מִי שָׁמַע כָּזֹאת שֶׁיָּבֹא אָדָם וְיִשְׁתַּתֵּף בְּדָבָר שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ? אֵין אַחַר מַעֲשֶׂה כְּלוּם וּבַמֶּה יֵעָשֶׂה שׁוּתָּף? עוֹד, מַה הִיא הַפְּעֻלָּה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יַשִּׂיג הַשָּׂגָה זוֹ? וְעוֹד , לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשֶׂה זֶה גָּדוֹל עַד מְאֹד, מִנַּיִן לָהֶם לוֹמַר דָּבָר זֶה שֶׁהוּא נַעֲשָׂה שׁוּתָּף? וְאִם לְצַד הַגְדָּלַת הַשָּׂכָר, הָיָה לָהֶם לְהַגְדִּיל שְׂכָרוֹ לְחַלֵּק לוֹ בָּרַבִּים (ישעיהו נ״ג:י״ב) וְאֹרֶךְ יָמִים וּגְבוּרָה וְעֹשֶׁר וְכוּ׳, וּמִנַּיִן מָצְאוּ לְהַאֲרִיךְ לָשׁוֹן לְצַד עִילָּאָה לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית?

6וּלְמָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכָּם וּדְבַר ה׳ בְּפִיהֶם אֱמֶת בְּטַעַם צוֹדֵק, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהַשַּׁבָּת הוּא הַמְקַיֵּם הָעוֹלָם כָּל שֵׁשֶׁת יָמִים, וְאַחַר עֲבוֹר שֵׁשֶׁת יָמִים יָבֹא שַׁבָּת אַחֶרֶת וִיחַיֵּהוּ וִיקַיְּמֵהוּ עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים אֲחֵרִים. וּלְךָ לָדַעַת כִּי מְצִיאוּת הַשַּׁבָּת בָּעוֹלָם הוּא קִיּוּמוֹ שֶׁמְּקַיְּמִים אוֹתוֹ, כִּי אִם אֵין מְקַיְּמִים שַׁבָּת אֵין שַׁבָּת. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, וְאִם אֵין שׁוֹמֵר שַׁבָּת מַה זֹּאת עוֹשָׂה. וְלָזֶה כָּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ מְקַיֵּם וְשׁוֹמֵר קְדֻשָּׁתוֹ, בְּאֶמְצָעוּת זֶה יֶשְׁנוֹ לְשַׁבָּת וּמֵאֶמְצָעוּתוֹ מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הוּא הַמְקַיֵּם הָעוֹלָם וְאֵין לְךָ שׁוּתָּף גָּדוֹל מִזֶּה כַּדִּין וְכַהֲלָכָה. וּלְךָ לָדַעַת כִּי מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם לֹא חָסַר הָעוֹלָם דָּבָר הַמַּעֲמִיד צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁהוּא שׁוֹמֵר שַׁבָּת, כִּי אָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת הָיָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (בראשית רבה כב), וְאַחֲרָיו קָם שֵׁת בְּנוֹ כִּי הוּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, וְאַחֲרָיו כַּמָּה צַדִּיקִים, וּכְשֶׁזֶּה נוֹפֵל כְּבָר בָּא הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹמֵר שַׁבָּת מְתוּשֶׁלַח וְכוּ׳, נֹחַ, שֵׁם, אַבְרָהָם וְכוּ׳, וּמִשָּׁם לֹא פָּסְקָה שְׁמִירַת שַׁבָּת מִיִּשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם הָיוּ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּתוֹת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א:לב), וְנָכוֹן.

7וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וַיְכֻלּוּ״ (בראשית ב:א) כִּי הַעֲמָדַת הָעוֹלָם הוּא בְּחֵשֶׁק הַקְבָּלַת אוֹר הַמַּקִּיף וְהַיָּשָׁר בַּנֶּעֱלָמוֹת, אֵין זֶה מַכְחִישׁ לִדְבָרֵינוּ כָּאן, כִּי זוּלַת הַשַּׁבָּת אֵין הַשָּׂגָה בָּעוֹלָם לְהַכִּיר לִכְסוֹף וְלִכְלוֹת אֶל הַבּוֹרֵא, וְהָבֵן.