אור החיים על בראשית ו:י

1וַיּוֹלֶד נֹחַ וְגוֹ׳. קָשֶׁה: א׳, לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזוֹר פַּעַם ב׳ לוֹמַר ״וַיּוֹלֶד״? וַהֲלֹא כְּתָבוֹ בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת (בראשית ה:לב)! ב׳, לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שֵׁם נֹחַ וְלֹא סָמַךְ עַל הַזְכָּרָתוֹ בְּסָמוּךְ? ג׳, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר צֵרוּף חֶשְׁבּוֹנָם ״שְׁלֹשָׁה״? ד׳, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״בָּנִים״, הֲלֹא מֵאָמְרוֹ ״וַיּוֹלֶד״ הַדָּבָר מוּבָן כִּי הַבָּנִים בָּנָיו? ה׳, לָמָּה כָּתַב ג׳ אֶתִין?

2אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ״ וְגוֹ׳, לְהוֹדִיעַ מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בּוֹ שֶׁהַכָּתוּב מְסַדֵּר כָּל פְּרָטֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים אֲשֶׁר מִצִּדָּם מָצָא נֹחַ חֵן בְּעֵינֵי ה׳, אִם לֹא הָיָה חוֹזֵר הַכָּתוּב לוֹמַר ״וַיּוֹלֶד נֹחַ״ וְגוֹ׳, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי בָא לִפְסֹל ג׳ הַבָּנִים לְצַד שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם שֶׁבַח וְלֹא זְכוּת מֵהֶם, וְדָבָר זֶה יִהְיֶה בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי סִבּוֹת: אוֹ לְצַד שֶׁהָיוּ בְּנֵי מָוֶת רְשָׁעִים, אוֹ לְצַד שֶׁלֹּא עֲשָׂאָם נֹחַ לְשֵׁם מִצְוָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן חָזַר הַכָּתוּב וּכְתָבָם בְּסֵדֶר תּוֹלְדוֹתָיו הַטּוֹבִים, כִּי גַּם אֶת זֶה עָשָׂה לְצַד צִדְקוּתוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ. וּמָצָאתִי בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאָמַר (ילקוט בראשית מ״ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הִסְתַּכֵּל נֹחַ שֶׁהֵם מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר מַה לִי לְהִשְׁתַּדֵּל בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה עַד ת״ק שָׁנָה, אָמַר יָמוּת הָאִישׁ בְּלֹא בָנִים, וַה׳ אָמַר פְּרוּ וּרְבוּ, מִיָּד נִזְקַק לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה. הֲרֵי כִּי הוֹלִידָם לְצַד קִיּוּם הַמִּין לְבַד. וְרָאִיתִי לְדַקְדֵּק הַכָּתוּב לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ , פֵּרוּשׁ שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה קָרוֹב לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, לָזֶה תֵּכֶף נָשָׂא וַיּוֹלֶד ג׳ בָּנִים. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֶת הָאֱלֹהִים , פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן דַּיָּנוּת, הָלַךְ בִּבְחִינַת הַדִּין וְרָאָה שֶׁיֵּעָנֵשׁ אִם לֹא יְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְלָזֶה ״וַיּוֹלֶד״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (בראשית רבה כו:ב) שֶׁנִּתְכַּוֵּן שֶׁיִּהְיֶה הַבְּכוֹר עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְעֹנֶשׁ בֶּן מֵאָה שָׁנָה. כְּפִי זֶה, יִרְצֶה אָמְרוֹ אֶת הָאֱלֹהִים , שָׁפַט בַּדִּין שֶׁיִּהְיוּ פְּטוּרִים בָּנָיו כְּפִי הַדִּין, וְאָז יְלָדָם, שֶׁלֹּא יֵעָנְשׁוּ בְּהַגִּיעַ הַמַּבּוּל כִּי עֲדַיִן אֵינָם בְּנֵי עֳנָשִׁים.

3וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם לִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁהוֹלִיד מְנוּחָה שֶׁל ג׳ בָּנִים בְּמַה שֶׁנִּתְחַכֵּם לְהוֹלִידָם בְּסֵדֶר זֶה שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנֵי עֳנָשִׁים בְּבֹא מַבּוּל. וְעוֹד אַחַר הָאֱמֶת לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי עֹנֶשׁ, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין הָיוּ לִזְכוּת הָאָב וּבְאֶמְצָעוּתוֹ נִמְלְטוּ, וְצֵא וּלְמַד מִכָּל קְטַנֵּי דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי עֹנֶשׁ וְאַף עַל פִּי כֵן נֶאֶבְדוּ יַחַד. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית ז:א) ״כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי״. וְהֵם יָלַד לָהֶם אֲבִיהֶם טוֹבָה נֹחַ מֵאוֹיְבֵי נַפְשָׁם מַשְׁחִיתֵי עוֹלָם, וְלֹא לָהֶם לְבַד הוֹלִיד תּוֹלָדָה זוֹ אֶלָּא גַּם לִג׳ נְשֵׁיהֶם הָרְמוּזִים בְּג׳ אֶתִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו״ שֶׁגַּם הֵם נִצּוֹלוּ.

4וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״שְׁלֹשָׁה בָנִים״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין דַּף ס״ט, וְזֶה לְשׁוֹנָם: תֵּדַע דִּקְרָא קָא חָשִׁיב לְהוּ דֶּרֶךְ חָכְמָתָן, דִּכְתִיב (בראשית ה:לב) ״וַיְהִי נֹחַ בֶּן ת״ק שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שֵׁם״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (בראשית יא:י) ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת שֵׁם, שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד וְגוֹ׳ שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל״, בַּר ק״ב שָׁנָה הוּא, אֶלָּא דֶּרֶךְ חָכְמָתָן קָא חָשִׁיב לְהוּ, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה נִתְחַכֵּם הַכָּתוּב לוֹמַר ״שְׁלֹשָׁה בָנִים״ לְהַפְסִיק בֵּין זִכְרוֹן הַלֵּידָה לְסִדּוּרָם, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיּוֹלֶד אֶת שֵׁם״ וְגוֹ׳ הָיָה בְּנִשְׁמָע כִּי דֶּרֶךְ לֵידָתָם חָשִׁיב, לֹא כֵּן מֵאָמְרוֹ ״וַיּוֹלֶד שְׁלֹשָׁה בָּנִים״ הֲרֵי גָּמַר הוֹדָעַת הַלֵּידָה, וְאַחַר כָּךְ בָּא הַכָּתוּב לְסַדְּרָם כַּסֵּדֶר אֲשֶׁר רְאוּיִים לִהְיוֹת נִסְדָּרִים כְּסֵדֶר חָכְמָתָן.