פת לחם, שער חמישי - שער ייחוד המעשה ד

1את האלהים ואת טובתו אינו מבין רוממות ית' ולא מדת טובו שהוא הטוב ומטיב לו ולזולתו:

2אופני הפסד הסכלות כו' בא לבאר ג' דברים והתחיל בראשון ואמר באיזה אופן יבא הפסד למעשה העבודה ע"י סכליתו מידיעת האלהים:

3אבל יעבוד מי שיודע ענינו חסר מלת את כלומר יעבוד את מי שהוא יודע ענינו ושלפי דעתו יתכן לו להיות ממנו תועלת ונזק:

4כונתו בהם מי שיירא כו' שיעור המליצה שכונתו היא בעצמה כונת מי שיירא ומקוה וכו' ואמר מי שיירא מנזקו ויקוה תועלתו:

5שאיננו יודע ולא מכיר וכו' אינו יודע רוממותו ואינו מכיר עניו הנהגתו עם ברואיו:

6וכן נאמר בעובדי הכוכבים כו' כלו' שאין לחפות על גנות אדם כזה במה שהוא שוגה בזה ע"י סכלותו ולא במרד ובמעל לזה אמר שא"כ נוכל לחפות גם על גנות עובד הכוכבים ולומר שסכלותו בידיעת האלהים גרמה לו וא"כ הוא שוה לו ואדרבה נוכל לומר שיש יתרון וכו':

7אינו מוזהר כו' שיברר אצלו כו' שבדור שאין נביא מתנבא אין להפליא עליו אחר שאיננו שומע אזהרה מפי נביא ואין שום אדם מברר לו עפ"י מופתים שמה שהוא חושב שיש ממשות בעבודה זרה היא מחשבה נפסדת לכן הוא תועה במחש תו:

8עובר מי כו' כלומר שהצביעות שוה אצלו שכמו שהוא צובע עצמו לעיני אדם צדיק כך צובע עצמו לעיני המון העם הבלתי צדיקים:

9חנף ויהיר לשון יהרה המצויה בדברי חז"ל והשלשה שמות יש לכל אחד בחינה מיוחדת שנקרא חנף ע"ש שהכונה שהוא מראה לבני אדם דהיינו לשם עבודה איננה הכונה האמיתית שבלבו ונקרא יהיר על שעל הרוב מראה צביעתו בדברים שהוא מדת חסידות וא"כ אף שיש לו ג"כ קצת כונה לעבודה עכ"פ הוא יוהרא שאחר שאיננו מאנשי סגולה אין פעולות אלה נאותות לו ונקרא מפתה ע"ש תכליתו שהוא מכוין בצביעותו שיהיה לב בני אדם נפתה אחריו להחשיבו:

10שאינו מבין כו' היינו המפסיד השני שזכר למעלה

11שאינו מבין אופן העבודה כו' אינו מבין פרטי פעולות העבודה שהם המצות ואיכות עשייתם:

12שלא יבין אופני השלמתם אינו מבין באיזה אופנים תלוי שלימות פעולתם וממילא שאינו מבין גם חיוב יחוד המעשה שהוא העיקר ששלימות הפעולות תלוי בו:

13כמסתפק באמתת חיובו בהם שהוא כמו מסופק אם באמת הוא חייב בהם או לא:

14ואינו יודע מה שיפסיד כו' אינו יודע הדברים המפסידים יחוד המעשה:

15ואם הוא יודע האלהים וטובתו כלומר אף שהוא יודע רוממותו יתברך וטובותיו על ברואיו:

16מספקות עליו האמיתות מטילים לו ספק בדעות האמיתות ועי"ז אמונתו משתבשת לו:

17עד שלא ישלם לו כו' עד שלא יעשה שום מעשה ממעשה האלהים בשלימות:

18מדרכי הטענה והראיה הטענה מצד חקירות השכל והראיה מן הנסיונות המוחשות או הכונה שדרך הרוצה להטעות חבירו מדרך טובה לרעה שהוא טוען עליו תחלה כלומר משיב קושיות על דרכו הטובה לגנות אותה ואח"כ הוא מביא ראיות על הדרך הרעה שהיא הנכונה לו וכמו שמפרש שתיהן באמרו כי מה שהוא רך וכו' אבל מורה אותו וכו':

19מה שהוא רץ אליו במצות שבגופו ומשתדל בו במצות שבממונו:

20אינו חובה ולא כו' לא די שמראה לו שאינו חובה אלא שאף אינם עצהיו"ט כמו דרך משל הכלי כסף הם אינם מחויבים לאדם בהכרח לצרכיו אמנם הם עצהיו"ט והוא מראה לו שאין בהם ח"ו תועלת כלל:

21לעולם הזה וליושביו להתחבר לעולם הזה ולבני אדם היושבים בו ומישבים אותו: