פת לחם, שער תשיעי - שער הפרישות א

1כי הפרישות שם הפרישות הוא שם דבר כמו חכמה וגבורה ותחתיה נכללים כמה ענינים פרטים:

2כינוי מגולה שהכוונה הכוללת בשם זה לפרוש מן הדבר המכוון בו:

3יסירו אדרתו ויתירו חותמו פרט שתי לשונות נגד שני דברים המכסים ומעלימים מן האדם סוד אמתות הדבר עד שיפקח על עצמו להתבונן בו האחד הוא מסך החומר המכסה על מושכלי הנפש עד שיתבונן להוציא מושכליה לפועל בכח בחירתו לשנן רעיוניו ועל זה אמר יסיר אדרתו שהחומר הוא כמו לבוש עב ואדרת שער המכסה אור הנפש כמד"א עור ובשר תלבישני והשני הוא העידון במותרות שהוא חותם צר סוגר ונועל נגד הפרישות וע"ז אמר ויתירו חותמו ונגד שניהם אמר ב' לשונות יראה מסתור ענינו ותגלה מגמתו כלו' יגלה אליו אל איזה תכלית פונה מגמת הפרישות:

4חסימת תאות הנפש סגירת התאוה כמו לא תחסום שור בדישו:

5הנפרש ממנו שהוא רוצה לפרוש ממנו:

6עם היכולת עליו והזדמנותו לפי שלהשגת איזה תאוה יש שני מיני מניעה האחד מצד עצמיות האדם כמו בעריות שמי שהוא חולה אינו יכול להשיג ביאה אסורה והשניה אם צריך להשיג הדבר ע"י איזה סבה אמצעית כמו האתנן שהיא מבקשת ואין לו ונגד הראשון אמר עם היכולת עליו ונגד השני אמר עם הזדמנותו לעילה וכו' כלומר שהסבה ההיא שהיא אמצעית המחייבת השגת הדבר ההוא היא מזומנת בידו כמו העשיר שיש לאל ידו לתת אתנן:

7ונאמר הפורש כו' כבר נאמר מפי החכמים שהפורש נקרא מי שיש לו יכולת לעשות הדבר והניח מעשותו:

8והסדרת ענינינו שיהיו ענינינו מסודרים בסדר נכון:

9הנהגת המלכים כו' המלך חוקק דת להנהגת אנשי מדינתו בכדי שיהיו עניניהם בסדר נכון ולא יעבטו ארחותם:

10לבריאים היא הנקראת אצלם הנהגת הבריאות שההנהגה ההיא שומרת בריאותן מן החולי:

11כל איש שכל מי שהוא בעל שכל והנה הפרישות הזאת היא כוללת כל מין האדם וגם הבע"ח שהרי גם הבהמה צריך לשמור אותה ממאכלים מזיקים לה ומאכילה גסה גם ממשגל יתר כמו שאמרו רז"ל במנחת יעקב:

12הגידול בכמות והתוספת בכח:

13במצוע המזונות ע"י המזונות:

14להעמידם ולתקנם הלחם הוא המעמיד גוף האדם על קיומו והמעדנים הם מתקנים אותם להשיב נפש:

15להניע אותו בנו"ן. והמנוחות דברים שהם לו לנחת:

16להפסדת ענינו שרבוי התאוה מפסיד ענין האדם כמו שנאמר כי סובא וזולל יורש:

17והריסת גופו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל שאכילה גסה היא כחרבות לגוף גם תערובת מזג המעדנים מחליש האדם:

18שישתוו עניניו שיהיו עניניו בדרך השוה לפי כחו וגופו ומאודו:

19יכלכל דבריו כו' יכלכל הוא לשון הנהגה בישוב דעת וסבלנות במשפט עפ"י משפט השכל:

20היה בדין להיות בעולם כו' הדעת נותנת שצריך שיהיו בעולם פרושים וכו':

21נבדלים בדעתם ונגזרים בפועל:

22ילמד מהם בכדי שילמד מהם כל מין וכו' ואמר כל מין לפי שהפרישות תתחלק בהכרח בין בני אדם כל אחד לפי עניניו ואותן בני אדם שהם מענין אחד צורך אופן הפרישות שוה בהם והם נקראים מין בפני עצמם. והנה על פי דבריו אלה המלצתי מאמר מה ידידות וכו' עוברי בעמק הבכא וכו' לפי שדבריו באו לפני זה בשבח הצדיק באמרו אשרי אדם עוז לו בך וסיים מסילות בלבבם כלומר שציור הצדיק הפרוש הזה הנופל בלבות בני אדם עושה לכם מסילות שכל אחד מהם לומד ממנו דרך הנהגתו לפי ענינו ולפי שהלמוד חלוק ביניהם כל אחד לפי ענינו אמר מסילות לשון רבים. ומבאר דבריו יותר באמרו עוברי בעמק הבכא הם המון בני אדם העוברים בזה העולם נקרא לזה העולם עמק הבכא כמאמר המליץ שהוא כערך כל העולמות תכלית תחתית כל עמוק והעובר בין המון מצולת תאותיו הוא כנבוך בנבכי ים ואמר מעין ישיתוהו כלומר שהנבוכים האלה משימים ומציינים להם הפרוש הזה מדוגמת מעין שהמים נמצאים בו בשפע רב וכל אחד דולה ממנו כפי צרכו ומסיים גם ברכות יעטה מורה כלומר שגם אם הוא דורך מהלך השלימות והפרישות בפני עצמו ואינו מלמד לזולתו אעפ"כ כלם ילמדו ממנו ויתברכו בו כ"ש שיעטוהו מעטה תהלה וברכה אם יורה להם הדרך וז"א גם ברכות עוד יעטה מהם בהיות מורה ומובן:

23נוהגים בפרישות היינו הפרישות המוחלטת שזכר:

24ולהפסק הזרע לפי שכבר נמצאו פרושים בהחלט גם בזה כמו בן עזאי שאמר נפשי חשקה בתורה:

25פנה מפנות כו' מלשון אבן פנה המיוסדת בבנין: