פת לחם, שער שביעי - שער התשובה, הקדמה
פת לחם · Pat Lechem, Seventh Treatise on Repentance, Introduction
Open in the reader →1שורש התשובה והתחלתה קראה שורש התשובה שממנה יסתעפו ענפים ופרטיה וגם היא התחלתה בזמן:
2בחיוב התשובת איך השכל מחייב אותה ולאיזה צורך היא לאדם:
3מתתחלפות טבעיו שהוא מחובר מטבעים מתחלפים זה מזה כמו הד' מדות שכל אחת חלוקה בטבעה מזולתה:
4שרשי הרכבתו הנפש והגוף הם שרשי הרכבתו והם מובדלים מן הקצה אל הקצה שזה נוטה לרוחניות וזה לגשמיות גם הד' יסודות נקראים שרשי המרכבה:
5והתהפכות מדות נפשו שהם מתהפכים מזמן לזמן מכעם לרצון ומנחת לרוגז ומאכזריות לרחמים וכן בכלם:
6וסיבות תנועתו תנועותיו סובבות רצוא ושוב תמיד:
7הנאה והמגונה במדות והעול והצדק במה שבין אדם לבריות והטוב והרע במה שבין אדם למקום:
8לקשר שיהיה נקשר בעבותות התורה וזה בסור מרע ועל פועל טוב אמר ומסורת הנהגה שיתנהג במעשה ע"פ מה שנמסר לו:
9ועיר פרא אדם הפירוש לפי כוונתו שהאדם בהולדו הוא כעיר פרא:
10הן עד ירח תרגום סר עד והכוונה על אור השכלי שהוא חשוך באדם כפי טבעו ומה גם לפי דברי החוקרים המאמינים בשכל הפועל לצדק מאד להפיל שם ירח על השכל האנושי שהוא מקבל אורו מן השכל הפועל כמו שהירח מקבל אורו מן השמש:
11לתקן מעותו שטעה בפועל רע ונתקן אבידת עבודתו שאבד זמנו בהעדר עשות טוב:
12נחץ דברה מיהר לזרז אותה:
13והרחיב אמתלאותינו כו' שלא נאמר נואש ושלא נדמה ח"ו אבדה תקותנו לפי רוע מעשנו לכן נתן הוא ית' בעצמו אמתלאות רחבות ממולאות עלינו על שיטינו מדרך עבודתו בכדי שנדע ונאמין שעוד מקוה לנו בתשובה:
14ואם ארך כו' אף שארך הזמן שמרינו את דברו והפרנו וכו':
15מפני שכל שב הכרעת המחבר כדעת מי שאומר שהצדיק גדול מהב"ת ונותן טעם לדעתו שהצדיק גדול מב"ת לפי שאנו רואים שכל שב היה צדיק קודם קלקולו ונתקלקל אח"כ די שאח"ז לא ידחה לגמרי אולם בודאי מי שלא נסה בקלקול הוא טוב ממנו דבשלמא אם השבים היו מתולדתם רעים היינו אומרים שהוא דבר מוכיח בטבע העולם שהאנשים אשר סופם להיות טוב בהפלגה צריכים להיות בתולדתם רעים וכבר נמצא דוגמת זה בב"ח שהבריאות שחוש ראותן חזק מאד כמו החתולים הם נולדים עורים כמ"ש החוקרים אמנם עכשיו שהיו צדיקים מתחלתם והיו יכולים להחזיק בצדקתם א"כ החטא הוא קלקול ?בהיקם וממילא מי שלא קלקל הוא טוב ממנו ולקמן מחלק המחבר בעצמו מי מהב"ת חשוב מן הצדיק ומי מהם שהצדיק חשוב ממנו וצ"ע ויתר נראה לגרוס קודמת בזמן או קודמות במעלה ובזמן ומפרש על קדימת הזמן מפני וכו':