פת לחם, שער שביעי - שער התשובה ב

1שלא מצא דרך לעבירה כלומר שלא נזדמנה לו ואיננו יכול להשיגה:

2יראה גנות מעשהו יכיר גנותה ויתחרט שאם לא כן לא היה שום אדם טועה לכנות אותו בפה שב אחר שהוא משתוקק תמיד לחטוא:

3בפיהו לא בלבו הוא קורא עצמו בשם שב ואינו כן באמת וזה בסור מרע שאין הרע נמאס בלבו בהחלט ואין חרטתו חרטה נכונה ואמתית ועל שלילת עשה טוב אמר ובלשונו לא במעשהו הוא אומר בלשונו שהוא שב מעצלותו ואינו כן שגם עכשיו הוא מתעלם ואינו עושה או הכוונה בלבו על תשובת החרטה ובמעשהו על תשובת המשקל וזה נכון:

4והשבע לשקר וסיפיה דקרא ובאתם אל הבית וכו' ואמרתם נצלנו הרי שהיו כמתחרטים לפי שעה ומבקשים הצלה וגנה אותם על כך באמרו המערת פריצים וכו'. והכוונה שהפריצים הם עריצים השודדים בדרכים יש להם במקום אחד מערה נעלמת והם רצים ושודדים בני אדם וכאשר מרגישים שאון המון ומרחוק יריחו שבאים ומחפשים אותם אז נבהלו נחפזו וגז חיש יעופו למקום מחבואם ובבואם אל תוך המערה ההיא היתה להם נפשם לשלל ואמרו נצלנו וברוב מתחרטים על מעשיהם בראותם שהיו קרובים לסכנת מות ואח"כ במשך קצת זמן כאשר ישכח וישקוט סער לבבם חוזרים ומתפרצים בעסקם וכל הימים הם ברצוא ושוב:

5שנפשו רוצה להטעותו היינו הנפש המתאוה:

6אל הפך עבודת הבורא ושואפת דהיינו לעשות שתים רעות דהיינו היציאה מן העבודה ולעשות פעולות רעות:

7ומשתדל לחסום אותה מלשון לא תחסום שור וכו' שהוא לשון הסגר ומניעה מתשוקתה:

8הסר חטאתו וסיפיה בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנופצות לא יקומו אשרים וחמנים הרי שפרט בפירוש שיהיה בטוח שלא ישוב עוד לכסלה בשום פנים דהיינו אחר שנמחה זכר תועבותיו ואין רשומם ניכר שע"ז דייק באמרו כאבני גר מנופצות שפירש"י שם שהם מין אבנים שעושים מהם צבע שהציירים מכתתין אותם טחון היטב עד אשר דק לעפר:

9וירא את בוראו ובוש ממנו על יראת העונש אמר וירא כו' ועל יראת הרוממות אמר ובוש ממנו וכמ"ש חז"ל בפסוק ולמען תהיה יראתו על פניכם כו' זו הבושה ופירשו במפרשים שכוונתם על יראת הרוממות ואפשר שכוון המחבר ביראה על המעשים הרעים שפעל ועל המדות המגונות אמר לשון בושה:

10והכיר גדולת מי שהמרה כו' גרסי' ואמר מי שהמרה אותו מל' כי המרו את רוחו שהוא לשון הכעסה ועל עשות בפועל אמר ועבר על דברו והקדים ההכעסה שצודק גם על המחשבה קודם המעשה שמיד שמחשב בעבירה ומסכים לעשותה הוא מכעיס יוצרו ית' המבין יצרו:

11לנגד עיניו ולנוכחו תפס ל' הכתוב (משלי ד) עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך שם תעיין פי' מוהר"מ אלשיך ז"ל: