פת לחם, שער שביעי - שער התשובה ה

1שבירת לבו והכנעו לאלהים כו' כלומר אף זולת יראת העונש ע"י שישים אל לבו רוממותו ית' יתחרנו והוא יראת הרוממות:

2על לא שמרו כו' מלת שמרו מוסב על העינים שהם סרסורי דעבירה וחסר שי"ן במלת לא:

3אחר יכלתו עליהם והזדמנותם לו ד"מ בעריות אם הוא בכחו והערוה מזומנת ומרוצית לו הוא דוגמת אמרם ז"ל היכי דמי בעל תשובה באותו פרק ובאותה אשה:

4ולא לתקותו אותם שאינו נמנע בשביל שהוא מקוה לקבל עי"ז תועלת מבני אדם בהחזיקם אותו לאיש נכבד וירא:

5ושירבו בעיניו ובלבו שיהיו רבים וגדולים בעיניו ובלבו והכוונה בפרטו שניהם עיניו ולבו לפי שהם הם סרסורי דעבירה:

6רבו פשעינו נגדך פשעינו שפשענו נגדך:

7שתדור אותם צמיד כו' והכונה בבחינה זאת הוא התמדת הזכרון בהם:

8שיתחנן בו והבחינה הזאת הוא ג"כ התמדת ההכנעה והבקשה:

9ויעטוף אליו תמיד העטיפה הוא ענין הכנעה והקטנה כמו שפורש הרד"ק:

10שיטרח וישתדל כו' יטריח בגופו וישתדל בשכלו:

11מכמות עבירותיו ל' כמות כלומר שלא יחטאו כמו שחטא הוא:

12וליראם מעונשם היו"ד במלת וליראם בפת"ח לשון מפעיל להטול מורא עליהם מן העונשים:

13ולהזכירם בתשובה מהם בתחלה אמר להזהירם מן החטא על להבא ועכשיו אומר שיוכיר אותם שישובו מן העבירות שעשו בעבר:

14מי יודע ישוב כו' מי שיודע בעצמו שחטא ישוב ועי"כ ינחם האלהים מחרון אפו וכו':

15מהרה ובלה מעורבבת כלומר שאף שערבות העבירה היא באה לו במהרה אבל שתים הנה חסרונותיה האחד שאיננה דבר מתקיים רק לשעה ואח"כ היא נפסקה וכלה והשני שאין שום ערבות בעוה"ז שלא יהא מעורב בתוגה כמו שאמר החכם לשחוק אמרתי מהולל:

16בעריבות מתאחרת כו' כלומר אף שעריבות העוה"ב היא מתאחרת אבל יש בה תרתי למעליותא דהיינו היפך שתי החסרונות הנ"ל וז"א קיימת מתמדת כלומר מתמדת בקיומה וזה נגד חסרון הכלה שזכר ונגד חסרון הערבוב בתוגה אמר שערבות העוה"ב הוא זכה מבלי ערבוב:

17צער מהר כלה כו' הצער שהוא מצטער בעשות איזו מצוה או בשבירת תאותו מעבירה:

18כלה אין לו קיימא שגם בזמן היותו אין לו קיום ממשי וכאלו איננו:

19אין לו הפסק לפי שכבר יצדק לומר על איזו דבר שהוא תמיד להיותו מתמיד מזמן לזמן אף שהוא פוסק בינתים אך אם הוא מושם לחוק ולא יעבור זמנו הקצוב לו כמו נרות המערכה שנאמר בהם תמיד ואינם רק מליצה ללילה וכן עולת התמיד בוקר וערב לכן אמר שאין לו הפסק בינתים:

20ויצאו וראו כו' וסיפיה כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

21ומי מכלכל כו' מי יוכל לסבול האימה הגדולה והקצף שיראה אז ביום בואו:

22עם התמדת טובותיו עליו בהם שהוא ית' התמיד טובותיו על האדם באותן הימים עצמם שחטא נגדו:

23שישיב הגזילות וימנע מן העבירות וירף מחזקת כל הברואים פרט שלשה לשונות נגד מאמרם ז"ל רובם בגזל ומיעוטן בעריות והכל בלשון הרע כי על גזל אמר שישיב הגזילות ועל העריות אמר וימנע מן העבירות שכן סתם עבירה בלשון חז"ל הוא דבר ערוה כמאמרם ז"ל אם ראית תלמיד חכם כו' ובהרבה מקומות ועל לשון הרע שאיננה רק כוונתו להזיק בלי שום הנאה כמאמרם ז"ל אמרו לנחש מה הנאה כו' אמר להם ומה יתרון לבעל הלשון וע"ז אמר וירף מהזקת כל הברואים ואמר כל הברואים לפי שאין לדבר תועה על שום בריה ק"ו מנבילה כנ"ל:

24אשר המרה דברו כו' בתחלה אמר המרה דברו בכלל ואח"ז פורט הב' חלוקות המפירהמות דהיינו סור מרע ועשה טוב ונגד עשה טוב אמר ויצא מקשר עבודתו שפרק מעליו עול עבודתו ונגד סור מרע אמר ומסורת תורתו שהתיר המוסרות שקשר הבורא ית' לבלתי עשות מה שהזהירו ממנו:

25ויוכיח את נפשו ויכלימנה תוכחה הוא לשון ויכוח בבירור דברים בהכלמה הוא דברי חירופים וגידופים:

26הלה' תגמלו זאת ומלת הלה' מורה על ציור רוממותו ית' וסיפיה עם נבל ולא חכם הרי הכלמה בדברי גדופים ואח"ז אמר הלוא הוא אביך קנך כו' הרי בירור דברים בדרך ויכוח:

27האותי לא תיראו כו' הרי מורה ג"כ על ציור רוממותו:

28הכרת האדם את אלהיו ה כרת רוממותו יתברך: