פת לחם, שער שישי - שער הכניעה ב

1מפני סכלותה כו' שאינה יודעת באיזה אופן תדחה אותו:

2מיעוט ידיעתו וחלישות הכרתו כו' שאינו יודע ומכיר ערך נפשו הנפש הדברית שהיא מעולה במדרגה משאר הברואים ואלו היה יודע ומכיר מעלת נפשו לא היה נכנע וסובל הכל כמו עכשיו שלפי שהוא מזולזל אצל עצמו ומדרגתו קלה בעיניו הוא סובל הכל בסבר פנים יפות והוא כמו הכפרי שסובל עשן התנור הלוחץ עיניו ואיננו מתפעל בזה לפי שערכו קטן אצל עצמו ואומר בלבו מה לאיש כערכי להקפיד בדברים כאלה וכי מבני מלכים ושרים אני:

3כניעה מדרך ההסכמה שכבר הוסכם אצל ההמון לפי דמיונם שזה הוא פעולת הכניעה ואינה לפי האמת:

4הוא דלות הנפש כו' הסבל הנראה בהם הוא בא מצד דלות הנפש שהנפש שלהם היא דלה ומזולזלת אצל עצמה:

5ועורונה כו' שהיא טורח בסכלות הנזכר לעיל דהיינו שהיא סכנה באופני דחיתו וז"א מראות מה שיש בו תקנתה פירוש שאיזה דבר תוכל לתקן הצער ההוא:

6על כן לא תרומם כלומר לפי שאין להם שכל אינם מכירים את ערך נפשם ועל כן אין לבם מתרומם והענוה שלהם הוא ממילא ענוה בהמית כנ"ל:

7אחר רוממות הנפש שהנפש היא רמה אצל עצמה:

8והתנשאה מהשתתף כו' היא מתנשאת ומסלקת עצמה מלהשתתף עם הבהמות גם מגבהת עצמה מלהדמות במדות פחותי בני אדם:

9ביתרון חכמה ויקרת נפש כו' הגבהות והסילוק משיתוף הנ"ל מתחייב אצלה מצד יתרון חכמתו עליהם ומצד שנפשו יקרה על נפשותם:

10כניעת הנפש ושפלותה כניעתי לבורא יתברך ושפלותה בסבל:

11לחסרונו להם חסרונו מביאו להזדקק להם ואמר לחסרונו להם נגד מה שהם עוזרים אותו בגופם ונגד מה שהם מעניקים לו צרכו מקנינם אמר וגודל צרכו וכו':

12א' לחוב ראוי נראה ומסיים כלו' סך חשוב כלשון חתיכה הראויה להתכבד ואמר בזה תנאי שאין יכול יפרעו שאם הוא יכול לפרעו אין נכון להכנע ולחלוק לו כבוד בעבור טובתו בהלואתו לו שהוא רבים ע"פ הדין כמאמרם ז"ל בזה לא יאמר לו דע כו' אולם אם אין לאל ידו לפרעו בודאי צריך להכנע לו ולפייסו שלא ילחצנו בחזקה:

13או לדעתו כו' וכאשר תמצא ידו כו' היא מליצה אחת כלו' לפי שהוא יודע בעצמו שהוא חסר בעניני מוסרי כו' כלומר שהוא משולח בהנהגותיו בעניני העוה"ז והעוה"ב ואינו שומר הקשר והמוסרות שהאדם נקשר ע"פ התורה והשכל לבלתי צאת ממאסר ההנהגה התוריה וזה לשון מוסרי שאמר ולכן כאשר מזדמן לו נביא בדור הנבואה או מורה צדק בדורות אלו צריך להכנע לו והנה על סור מרע אמר שהוא מקצר בעניני מוסר וכו' כנ"ל ועל עשה טוב אמר וסכלותו בדרך הישרה ושהוא אינו חכם בתורה ואינו יודע איך לקיים המצות בשלמות והנה על סור מרע הזכיר את הנביא שרוב דברי הנביאים ותוכחתם הם פעולות הרעות ועל עשה טוב אמר או קורא אל הדרך הטובה ועל שתי הבחינות אמר יכנע לו ויקבל תוכחתו זהו על הרע ועל עשה טוב אמר וישפל לפניו ללמוד ממנו דרך הטוב:

14שגדולה שמושה שהשמוש הוא ההכנעה:

15ועבד לוה כו' כלומר שאין הכונה דוקא על הלואת ממון בפרטות רק על כל מי שנזקק להתחבר לזולתו לקבל ממנו תועלת כי מלת לוה הונחה על התחברות כמו הפעם ילוה אישי אלי ואמר החכם שהאיש המבקש התחברות הוא צריך להיות נכנע להאיש המקרבי ומחברו אצלו:

16איננו כולל כו' כי נמצאים בעולם הרבה בני אדם שאינם נצרכים לזולתם לעולם ואח"כ אמר שגם אותם הנצרכים אין ההצטרכות נמשך להם בכל ימי חייהם כי האסיר כו' והעבד וכו' והלוה וכו' ע"כ נגד מה שאמר שאיננו בכל זמן ואח"כ אמר והתלמיד וכו' והרש וכו' נגד מה שאמר שאיננו בכל מקום:

17להכנע להם להכנע למצותם להיות סר למשמעתם ולהשפל בלבו ולשוח מלשון השתחוי' בפועל לחלוק להם כבוד:

18עניו ונבזה וצנוע כו' אלו נוספים על שם נכנע האמור והנה באמת הם רק שבעה הוראות כי דכא ונדכא ורוח נשברה ונכה רוח ולב נשבר הם הוראה אחת שכלם לשון שבר ושפל רוח ונפש שחה הם ג"כ הוראה אחת מלשון שפלות ועם שם נכנע הם שבעה והם היפך שבעה הוראות בגאות הנ"ל:

19דרך קרבת אלהים ולעמוד לפניו ויהיה מקובל כו' כוון במליצה משולשת הזאת בדוגמת כפרי אחד שבעטוף לבבו השיח לפני רעהו ואמר אהה רעי כמה כמה נפשי ובלבבי יקד יקוד כי נכספתי לעבוד מלכי ומי יתנני בבית המלכות וישים חלקי בין העומדים לפניו ומשרתים אותו אמנם שלשה אלה נפלאו ממני הא' כי הדרך רחוקה מאד ונעלמה ממני והב' גם אם יזכני האלהים ואגיע לחצר המלכות מי יודע אם אתקבל להיות מן העומדים לפניו ואולי מיד ידחוני בחזקת היד ויאמרו שאינני כדאי והגון לכך והג' שאם אולי אתקבל ואעמוד לשרת לפניו מי יבטיחני שתכשר עבודתי אח"כ בעיניו ותהיה רצויה ומקובלת לפניו. ויען רעהו ויאמר לכה איעצך הורד קרנך והשפל גאותך וגאונך ואז כל אשר תפגע מדי לכתך כולם יחמלו עליך ויסייעוך ממקום למקום עד הגיעך למחוז החפץ ובהגיעך לשם הכרת פניך יענה בך שאין מגמת כוונתך לתאות שולחן מלכים או לתשוקת השתררות רק האמת יורה דרכו לפניך שכל ישעך וכל חפצך רק לשרת מלכך ובודאי תהיה ישני ומקובל לדבר זה גם בהיות עסק עבודתך בהכנעה ושפלות בלי ספק תהיה מוכשרת ורצויה בעיני מלכך והמליצה מבוארת: