פת לחם, שער שישי - שער הכניעה ד

1נבזה בעיניו כו' וכל הענין ההוא מדבר במנהג הצדיק עם זולתו פועל צדק וכו' לא רגל וכו' לא עשה לרעהו רעה וכו' הרי שתלה הכל בנבזה בעיניו:

2כשיפגע חכמים כו' כשיזדמנו לו אנשים חכמים יודעי אלהים ויודעי תורתו:

3והחסידים הקרובים בתחלה פרט בעלי תורה ואח"ז הזכיר בעלי מעשים:

4יהלמני צדיק לשון הכאה ושבירה כמו הולם פעם כלו' אני משתוקק שיהלמני ויוכיחני הצדיק וישבר זדון לבי ואקח זה ממנו לחסד:

5חייב להכנע בכדי שלא יגבה רוחו בשבח בני אדם אותו:

6וכסה אותם העלימם מבני אדם וגם האריך אפו ולא הענישו עד הנה:

7כי עוני אגיד כו' שלשון אגיד מורה על העלמו מבני אדם שיצטרך הוא בעצמו להגיד:

8ליסרו ולהוכיחו ליסרו על דברים הידועים לעצמו לפועל רע ולהוכיח על פניו בדברים שהוא דן את עצמו לכף זכות. ואמר ליסרו ולהוכיחו ב' בחינות א' שיהיה מיוסר בזה כי גם הבזיון מבני אדם נחשב ליסורין ובחינה ב' להוכיחו כלו' לברר לו ע"י בני אדם שהוא דבר מגונה ואולי היה טועה בו עד הנה ושבור שאין בזה גנות:

9ויגל אזנם למוסר שגלה אזנם למוסר כלו' כדי שיקחו מוסר ולמ"ד למוסר הוא מלשון בעבור שהוא אחד משמושי הלמ"ד:

10יכנע לאל יהיה נכנע וסר אל משמעתו מפני שמעתה הועמם עליו חובת ההודאה ביותר גם ישפל לפניו ברוחו מפני שהוא ירא אולי כונתו ית' להנקם ח"ו ממנו:

11לטובה מאת הבורא שהוא ית' מכוין בזה להטיב לו:

12או לנסיון ומבחן שהנסיון בממון הוא לפעמים בסבל הפסד גדול לשם הבורא ולפעמים במניעת ריוח גדול לז"א ב' לשונות נסיון ומבחן ואפשר כוון לשתי כוונות בנסיון אם להראות מדרגתו לעיני הבריות כמו שאמרו במד"ר על נסיון אברהם ואם להורות לו שיכיר בעצמו מדרגתו בכדי שידע שהוא צריך להוסיף אומץ וכמו שאמרו בדוד:

13או לנקמה ומכשול גם בזה יש ב' בחינות אם שנעשה בו נקמה על פשעו ע"י עשרו כמ"ש במי שנתחייב הריגה שהוא נמסר למלכות או אנס הורגו והוא מתעשר בכדי שיהרגוהו לקחת ממונו ולפעמים שהאדם נכשל ע"י ממונו בנפשו כמו קרח שנתגאה בעשרו וחטא:

14טרוד בקיום כו' מהתעסק בה שקיום חובות הבורא מטרידו מלהתעסק בשמירת הטובה ההיא ומהרבות בה והיא תהיה לו סבה להוסיף במעשה העבודה:

15והיאך היה מוציאו בחובות הבורא שנאמר אם אראה אובד מבלי לבוש וכו':

16במיעוט בטחונו בו שלא בטח בממונו:

17זהב כסלי ג"כ לשון בטחון כמו כי ה' יהיה בכסלך:

18מקיום מה שהוא חייב מוסב על מלת טרוד שהרגשתו בשמירת ממונו והוספתו וכו' מטרידו מקיום חובות הבורא היפך מה שאמר למעלה בסימן הטובה:

19אורך הדאגה כו' שהוא דואג תמיד בלבו שלא יפסד ממונו ועמל בשמירתו בפועל:

20ושיהיה בא עליו כו' מושב על אין לו ממנו אלא וכו':

21לידי חשבון שיתן דין וחשבון על מה ובמה הוציא ממונו בעולמו:

22מכאוכים וכעס וסיפיה גם בלילה לא שכב לבו על אורך הדאגה אמר מכאובים ועל השמירה אמר וכעס לפי ששמירתו מנזק הוא קשה עליו והוא כועס תמיד ועל נתינת דין וחשבון אמר גם בלילה וכו' כלו' גם בקבר לא ישכב במנוחה כי יוכרח לעמוד לדין:

23טרוד בתענוג ובהנאה נגד אהבת הערב ואהבת המועיל שבערב שייך תענוג ובמועיל שייך הנאה:

24מפרוע חובות כו' שהתענוג וההנאה מטרידים אותו מפרוע חובות אלהים:

25ושבח בעל הטובה ושבח השי"ן בפת"ח והבי"ת בציר"י כמו ומלשבח:

26והנה ששון ושמחה כו' ואמר והיה כנור כו' וסיפא לכן גלה עמי וכו' וכבודו מתי רעב וכו' הרי שהיה העושר והעונג להם לרעה גדולה כמ"ש האוכלים למעדנים וכו' וכמ"ש במרתא בת ביתוס וכו' ואם ימלט מנקמה בעוה"ז כבר נאמר ומשלם לשונאיו וכו' ואין נקמה גדולה מזו:

27הנקמה בדמות הטובה שבאמת כונתו ית' לנקמה רק שלפי הנדמה נראה לעינים שהיא טובה:

28והעולם מקובל כחפצו גרסינן שעניני העולם מקובלים וערבים לו כחפצו:

29מחשבתו ורעיונו מחשבה פשוטה והתבוננות: