פת לחם, שער שישי - שער הכניעה ה

1מן הבלונית והדם הבלונית מלשון כבגד תבלה שהוא ענין השתנות הדבר ממהות החזק למהות חלש והנה הוית הזרע באדם מן הדם והוית הדם מן המזון שאחר שנתעכל המזון באיצטומכא ונעשה ממנו מיץ בלוי וחלש המיץ ההוא נבלע באברים ויתהוה ממנו הדם וז"א מן הבלונית והדם:

2אחר התעפשם ובאיש ריחם שבתחלת יצירת הולד הטפה מסרחת ולכן נקראת טפה סרוחה כמו גרעין הזרע שהוא נרקב תחלה בארץ ואח"כ תצמיח וכן ביצת האפרוח כידוע והנה הבלונית והדם הם שורש הויתו וההתעפשות וההבאשה הם תחלת התהוותו ועל זה אמר בתחלה שורש הויתו והתחלתו:

3מדם הטומאה דם נדות:

4חלוש ודל חלוש בכחותיו ודל בבשר:

5יחלו ימי הזקנה יתחילו:

6השתן והדם פעמים מעבר השתן פעמים דהיינו באב ואם והדם באם לבדה:

7אנוש רמה ואין הכונה על התולעה ורמה שאחר מותו כי אף בחייו כמ"ש רז"ל אף כי אנוש רמה אלו כנים שבראש ובן אדם תולעה כו':

8ובפגעים שבר יד או שבר רגל ח"ו ומכות אש וכדומה לזה:

9ומיעוט השגתו וקצרות ידו מדחות כו' שהאדם אינו יכול לדחות הרעות הבאות עליו מפני שני דברים האחד מפני שאינו יודע ומשיג בשכלו מה היא הצלתו ובמה ידחה הרעה ואולי אם היה יודע היה לאל ידו להציל עצמו כמו שאמרו חכמי הרופאים ברפואות בחלאי האדם ששכלותו בטבע הצמחים היא המארכת מחלתו והשני להיפך שפעמים אדם יודע ומכיר אופן הצלתו ובמה ינצל אולם אין לאל ידו להשיג הדבר ההוא ועל סכלותו אמר מיעוט השגתו ועל העדר יכלתו אמר קצרת ידו כמו קצרה ידי מפדות:

10מצורת מעמדו שהוא עומד במצור:

11אינו כמו אסיר כו' כלו' אין לומר עליו שהוא דומה לאסיר אמנם הוא אסיר באמת שברוב הדבר הנדבר בדמיון אינו שוה ממש להדבר שנדמה אליו אמנם זה הוא שוה וצודק לומר שהוא הוא בעצמו:

12אין לו תחבולה בשכל ולא יכולת בפועל:

13בחליפתו ובא אליו המות מהרה על המיתה בזמנה אמר חליפתו ועל אפשרות בא המות קודם זמנו אמר ובא אליו המות מהרה:

14והפסק מאוייו ותקותו שאז יהיו תאותיו נפסקות ואמר מאוייו ותקותו נגד אהבת הערב ואהבת המועיל:

15וכבר חלף כו' דהיינו בחליו קודם מותו:

16ושחר מראהו יש לפרש ל' שחרות כמו חשך משחור תארם ואפשר שהוא מלשון וכמו השחר עלה שהוא לשון אור ואז הוא מוסב על מלת חלף:

17סימני יופי גופו חלקי גופו הידועים ומסומנים ביופי:

18לא רוחץ ולא מורק ולא כו' נגד העיפוש והמוגלא אמר לא רוחץ ועל חליפת היופי אמר ולא מורק כמו תמרוקי הנשים ועל באוש הריח אמר ולא הפיח ריחו הטוב ואמר הפיח מל' הפיחי גני:

19ולא יתגאה ולא כו' ארבעה לשונות נגד ארבעה מעלות שפרט בן זומא חכמה גבורה עושר וכבוד שכאשר יזכור האדם חליפתו במותו לא יתגאה בחכמה כי אז תבולע חכמתו וכאשר יזכור הפסק תאותיו לא יגבה לבו בגבורה כי גם כח תאותיו עזבהו אז וכ"ש כח גבורתו וכאשר יזכור עזיבת קניניו לא יתנשא בעשרו וכאשר יזכור בזיונו בחלוף תארו וברמה ותולעה ועפוש לא יתגדל בכבוד:

20חדלו לכם כו' אשר נשמה באפו כלו' זכרו באדמותו ופרט שם סמוך לזה ארבעה מעלות הנ"ל באמרו כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים הרי חליפת העושר גבור ואיש מלחמה הרי חליפת הגבורה שופט ונביא וקוסם וזקן הרי חליפת החכמה שר חמשים ונשוא פנים הרי חליפת הכבוד:

21כזב בני איש כזב הוא לשון הפסק שבמותם נפסקים כל תאותיהם וקניניהם כו':

22על רוב חסדו בבחי' הפועל ית' שעשה עמו בחסד שלא בגמול ואמר גודל טובו בבחי' גודל כמות הטובה:

23והתעלמותו כו' וקצורו בהם שמהרבה מצות התעלם בהחלט ולא התחיל בם ובהרבה מהם התחיל ועשה אותם אבל לא עשאם בשלימות וז"א וקצורו בהם:

24והפסק טענותיו ואמתלאותיו כו' שביום שיוכרח ליתן דין וחשבון יהיו נפסקים כל טענותיו ואמתלאותיו ואמר טענותיו ואמתלאותיו נגד ההתעלמות והקצור הנ"ל:

25וחרטתו כו' שכשיהיה נגמל על מעשיו יתחרט על מעשיו הרעים ועל קצורו בטובים:

26כי הנה היום כו' סיפיה והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא:

27מן המורא והגדולה איך היו נוראים וגדולים בין בני אדם:

28כמו השמש והירח גרסי':

29ממוצק וצמח וחי הדומם והצומח והחי:

30וכאשר יחשוב כו' בערך המדברים כלומר כאשר ישער מיעוט חשיבות עצמו בערך כל מין המדבר שהרי הוא חלק אחד מאלפי אלפים ורבי רבבות ממין האדם הנמצא בעולם:

31אל כדור הארץ שאלו יקובצו כל בני אדם אל קבוץ אחד יהיה כמות מקומם המחזיק אותם קטן ומצער נגד כמות כל כדור הארץ:

32אל גלגל הירח הגלגל שהירח תקוע בו שהרי הירח שהוא קרוב לחלק ארבעים מכדור הארן הוא נראה לעינינו נגד כמות גלגלו פחות מחלק אלף אלפי אלפים:

33מה אנוש כו' תחלה אמר כי אראה שמיך כו' ירח וכוכבים אשר כוננתה מה אנוש כי תזכרנו כו' הרי שסמך שפלות האדם להתבוננות בירח וכוכבים:

34ונשגב ה' כו' הרי שתלה רוממותו יתברך בשפלות האדם מכלל שגאות האדם היא נגד רוממותו ית' ומתועבת לפניו:

35כי יום לה' צבאות כו' יום פורעניות מוכן לפניו ית' על כל גאה כו':

36כי רם ה' ושפל יראה זהו רוממותו ית' להשגיח בשפלים וסיפיה וגבוה ממרחק יידע לשון שבירה כמו וידדע בהם את אנשי סכות:

37הסתכל בשלשה דברים כו' הם נגד הגאוה והגיבה והגדולה שזכר: