פת לחם, שער שישי - שער הכניעה ז

1יגביר הסבל יגביר מדת הסבלנות:

2וירצה בגזירת הבורא יקבל ברצון גזירת הבורא:

3יבז למשכחו עליה פי' יבזה השבח ששבחהו:

4ותהיה נקלה כו' הטובה שעשה תהיה קלה בנפשו כלומר במחשבתו וקטנה בעיניו ואמר קלה באיכות וקטנה בכמות:

5כניצוץ מן האש בים כמו ניצוץ מן האש נגד מי הים שבודאי ברגע אחד יגבר שטף המון המים ויכבה אותו כן תכבה הטובה הזאת בהמון עונותיו:

6מפגעי ההפסד כו' היינו הפסד שבטוב מניה וביה כמו שנמצא בדברי המחבר שבכל דבר יש דברים מפסידים אותו:

7ולא ישיבנה עלי כו' כי כשאין המנחה מקובלת למלך הוא מחזיר אותה למביאה ואולי בחזקת כעסו ישליכנה בפניו וז"א ישיבנה עלי או ישליכנה בפני:

8מי בקש זאת כו' היינו החלוקה הראשונה שאינה מקובלת ועל השניה מביא פסוק לא תוסיפו וסיפיה דקרא קטורת תועבה היא לי והדבר המתועב הוא מושלך כנצר נתעב:

9בקצורי במה שאני חייב כו' די לי מה שאני מקצר במה שאני חייב בו לבורא:

10ועון השבח במה שלא עשיתי שגם זה נחשב לעון כמאמרם ז"ל בהספד נפרעים מן החיים ומהמתים:

11כי יודע כו' הוא מוסב על מה שאמר עון קצורי:

12ואם יזכור ברעה כו' אם יזכור זולתו עליו איזה רעה שעשה:

13להגלות ממנה ולזכות עצמו על עונות שבין אדם למקום אמר להנקות ממנה ועל מה שעשה עול לאחד מבני אדם אמר לזכות עצמו כלומר להראות שהוא זכאי נגד פלוני:

14ואל ישתדל להכלים כו' ואל יאשימנו כו' לא ישתדל למצא אמתלאות לזכות עצמו ולהכלים המספר אח"כ ואמר להכלים בפניו ואל יאשימנו שלא בפניו:

15ומה שעור כו' מה קטץ שיעור הגנות שהשקפת וידעת נגד הגנות הרב שיש בי במה שאינך יודע:

16אשר האריך לי הבורא כו' האריך לי זמן הסתרו גנותי:

17רוע מעשי ועונותי רוע מעשי בשגיאות רבות ועונותי במזידים:

18אזי ברחו ורחקו מעל גבולי שלא ילכדו בעונשי כי אוי לרשע ואוי לשכנו ומביא דברי המשורר לראיה שיש לאדם לפרסם שהוא חוטא ואע"פ שאמרו ז"ל חציף עלי מאן דמפרסם חטאיה היינו לפרט אותם בפרטות אבל להודיע בסתם שהוא חוטא הוא נכון:

19אין מן התימא כו' כלומר באמת אני מוצל ונקי מזה הדבר כי הצילני בוראי ממנו מעשותו וראוי לך להאמין זה שאף שאינני כדאי שיטפל כביכול בהצלתי אעפ"כ אין זה תימא נגד רוב טובותיו ית' עלי אך זהו תימא שהסתגר עלי בדברים אחרים מגונים שעשיתי כו':

20ולא תרגיש לא תרגיש באבדם:

21הגיעני כלומר ספרו לי:

22וגמלתיך בזה כלו' שלמתי גמולך במנחה זאת:

23והשב לשכנינו כו' חרפתם כו' כוונתו ע"פ הגמרא שכל המצר לישראל או מי שמתקומם עליהם הוא כאלו הוא מתקומם נגדו ית' שנאמר כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך כו' על עמך יערימו סוד והובא ברש"י ז"ל לכן מה שאמר בכאן חרפתם אשר חרפוך הכוונה על המחרפים את ישראל ובקש דהמע"ה שעבור זה ישובו המון עונות ישראל אל חיק האומות המחרפים אותם כי שבעתים הוא לשון רבים כמ"ש רש"י ז"ל ושאר מפרשים:

24ועל זה הזהירנו כו' שאנו מוזהרים להשמר מאד מלדבר בגנות רעינו:

25להתפאר בהם ולהתגאות בעבורם להתפאר בדבורם ולהתגאות בלבם:

26וכבוד וטובת בני אדם שזה יהיה פרי גדולתו שכפי גדולתו יגדל ויכבד את רעיו וייטב להם:

27ותאמן התי"ו בציר"י:

28אם רוח המושל אם תענה רוח המושל לגדלך ולרומם אותך אעפ"כ מקומך הראשון בשפלות אל תנח:

29ונותן דין כו' כלו' הוא מטיל על עצמו לקיים כפי דין ודת הבורא ית' בדבר שאין עליו שוטר ומושל מבני אדם להכריחו ע"ז וזה אומרו אע"פ שאין ביכולת לדין ע"ז:

30אנחנו מעלנו ולולא הסכמתם מעצמם לקבל הדין לגרש נשיהם הנכריות מי היה מכריחם נזה שהרי בימים ההם אין מלך בישראל להכריח על קיום הדת ובודאי לא היה מלך פרס חושש להכריחם ע"ז:

31יתקיימו סימני הכניעה כו' והשפלות כו' ותראה אמונת לבבם הכניעה מפני רוממותו ית' והשפלות מפני טובותיו ואז תרבה אמונת לבבו במעשה עבודתו: