פת לחם, שער שישי - שער הכניעה ח

1אם הכניעה סמוכה כו' או המדות כו' כלו' מי העיקר ומי הטפלים:

2שיתנצלו ממדת האדנות שיהיה מופרש ומובדל ממדת האדנות:

3כי משער המצטרף כו' מלה זאת נזכרת בדקדוק ובהגיון שאב ובן וכן אדון ועבד הם שמות מצטרפות כלו' שכל אחד מהם יצורף לשני ולא יתכן להמצא בלתו כי לא יקרא בשם אב אם אין לו בן או בן אם אין לו אב וכן אדון ועבד. וידוע בין המחברים שמקבוץ דברים אחדים שהם מסוג אחד יקרא אצלם שער כמו בספר הזה שקרא שם לכל קבוץ מפרטים שער ולז"א שדבר זה הוא משער המצטרף כלומר מכלל הדברים המצטרפים ומפרש בעצמו ענין הצירוף דהיינו אשר תתחייב מציאת כו' כמו שפירשתי:

4איננו קודם את חבירו בשם שהאדון איננו נקרא בשם אדנות קודם שנקרא העבד בשם עבדות:

5הגדולה מעטה הבורא כו' מעטה המ"ם בפת"ח והטי"ת בסגו"ל והוא לשון לבוש כמו והוא עוטה מעיל ובפיוט מעטהו קנאה ומי שיכנס אל המלך עוטה ומלובש במעטה המלך בודאי יהדפנו המלך בחמת רוחו ומביא ראיה שהגדולה היא מעטה הבורא שנאמר ה' מלך גאות לבש:

6ואין מדה טובה כו' שלא יתכן ליחס שום מדה טיבה לבר ישראל המאמין קודם שיפרע חובתו כלומר שלא יצדק ליחס לו שום יתרון מן היתרונות קודם שיצא ידי חובתו בעבודה המחוייבת:

7ולא תתקיים לו החובה גרסי' שאם אין ציור עבדותו קבועה בלבו למה יתחייב בעבודה:

8ולא תתכן ממנו העבדות גרסי':

9אלא באומן כניעתו כו' כלו' בהרגילו עצמו בכניעה ושפלות כו' ואחר שאין שום יתרון מדה טובה לאדם קודם פריעת חובתו והחובה תלויה בציור העבדות והעבדות תלויה בכניעה הרי לך שהכניעה היא קודמת לכל המדות וכולם סמוכות ונגררות אחריה ואמר כניעתו ושפלותו שחותו וכניעתו, כניעתו מפני רוממותו ית' ושפלותו מפני טובותיו ושניהם בלב ושחותו בפועל:

10והיא ראש ותחלה ראש בחשיבות כמו בשמים ראש ותחלה בזמן:

11ויכנעו עמי כו' ואח"כ ויתפללו ויבקשו פני שהוא התשובה:

12נכנעו לא אשחיתם אחר שנכנעו לא אשחיתם כי הכניעה היא התחלה לתשובה וההתחלה חצי הכל ובודאי יגמרו תשובתם: