פתח עינים על משנה אהלות ב:ג

1באיזה מקדח אמרו וכו'. ראיתי למורינו הרב חזון נחום שכתב וז"ל נראה מכאן דארחא דמילתא לאפלוגי תנאי אף אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה דהא ב"ש במקום ב"ה אינה משנה ועם כל זה פליגי ר"מ וחכמים בפירוש דבריהם ומכאן קשה למה שנראה מדברי הר"ן פרק אע"פ גבי העדפה שלא ע"י הדחק שאין דרך לחלוק אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה ואין לדחות דשאני התם וכו' ואין דרך למבעי בעיא אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה אמנם דרך הוא לחלוק בפירוש דבריו וכו' ואולי יש לחלק בזה בין תנאים לאמוראים א"נ קודם בת קול עכ"ל והנה הרב ז"ל קבע קושיתו על דברי הר"ן בשגם הר"ן לא אמרה אלא בבעיית אמוראי דלא בעו אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה בכל זאת קשתו לא נסוג אחור דהאיכא אחרונים שלמדו מדברי הר"ן אפילו שהמחלקת בפירוש דבריו כמבואר בספרו הבהיר. ולא זכר שר שהתוס' בסוכה דף ט' ע"א כתבו בהדיא דהיכא דפליגי תנאי אליבא דבית שמאי קשיא ועליהם הי"ל להקשות ממשנתינו. גם לא זכר דמרן הקדוש בספר כללי הגמרא דף ק' ע"ב (מספר יבין שמועה) הקשה על דברי התוס' ממשנתנו דהא בפלוגתא דר"מ וחכמים לא נפקא לן מידי לבית הלל ונחלקו ע"ש והיא קושית הרב ז"ל. ואין כונתנו שעל התוס' יש להקשות ממשנתנו דעליהם ל"ק וכבר הם אמרו דבפלוגתא דתנאי קשיא. רק הכונה דלשיטת התוס' קשיא:

2ומה שתירץ הרב ז"ל לחלק בין תנאים לאמוראים לדברי התוס' אין לו מקום דעל פלוגתא דתנאי אמרוה. ומה שתירץ עוד דהיה קודם בת קול. לי ההדיוט אינו מחוור דודאי הב"ק נפק מקמיה ר"מ דהיה תלמיד ר"ע. ופשטא דשמעתא דפ"ק דערובין דף י"ג מוכח דהב"ק נפק כי הוו פליגי ב"ש וב"ה הללו אומרים הלכה כמותנו וכו'. ואפילו בתלמידי ב"ש עצמו לא פסיקא להש"ס כשעשו כדבריהם אי קודם ב"ק או אחר ב"ק כמ"ש ביבמות דף י"ד. ור"ט דנסתכן בעצמו וא"ל כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה משמע דהיה אחר ב"ק ויש לדחות. אמנם נראה פשוט דהב"ק היה קודם ר"מ והנה התוס' מקשים על ר' יהודה חבירו של ר"מ בפ"ק דביצה דף ג' ע"ב היכי שביק ב"ה ועביד כב"ש ותירצו דר' יהודה אומר דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה מעולם וכ"כ עוד התוס' שם בביצה דף ט' ע"ב על ר' דוסא דיאמר דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה ע"ש והוא על דרך דמשני הש"ס בשבת דף קל"ה ע"א ויבמות דף כ"ח דיאמר לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה ע"ש. אדהכי והכי עין רואה דהתוס' מקשים על ר' יהודה היכי שביק ב"ה ומשמע דפשיטא להו דהיה אחר ב"ק. והוא דבר פשוט [ועיין בקונטריס זה לעיל בביצה על דף ז' מה שהבאתי מהריטב"א והרמב"ן ע"ש]:

3ואעיקרא דמילתא יש לתמוה על מרן ז"ל ועל הרב חזון נחום מאי מקשו ממשנתנו דלא נפקא לן מידי לבית הלל והא בסוגיא דבכורות סוף דף ל"ז ודף ל"ח קאמר דשיעור בית הלל דאמרו כדי שינטל וכו' היינו כסלע ופריך א"כ ב"ש וב"ה אמרו דבר א' דמלא מקדח הוא כסלע ומשני רב חסדא דב"ש בעו מקדח וחיסומו ולב"ה מלא מקדח לחוד בלא חיסומו. ורב נחמן אמר סלע נירונית כמקדח גדול סלע סתם זוטרא ממקדח סתם. והשתא לרב חסדא גם לב"ה הוא מלא מקדח רק דב"ש מלא [מקדח] וחיסומו בעי ונמצא דר"מ ורבנן פליגי אליבא דב"ה דשיעור ב"ה היינו מלא מקדח ולרב נחמן פליגי לאשמועינן שיעורא דב"ה דלר"מ דאמר דמלא מקדח קטן של רופאים מינה ידעינן דשיעורא דבית הלל הוא זוטר מדב"ש דבית הלל לקולא בר מהנך דמפרשינן כמ"ש שם בסוגיא ונמצא דנ"מ לבית הלל. ולרבנן דאמרי מלא מקדח גדול שמעינן דסלע נירונית דוקא כמלא מקדח אבל סלע סתם זוטר ונ"מ לבית הלל. ומאחר שכן הדבר קשה על מרן והרב חזון נחום דמאי מקשו והלא נ"מ לבית הלל וכבר ראיתי להרב מהרש"א בחידושי הלכות בחולין דף מ"ה על מ"ש רש"י שם דאמרינן בבכורות כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים ותמה מהרש"ל דהם דברי ב"ש ולא דק והרב מהרש"א כתב דיפה דק דשיעור ב"ה לאוקמתא דרב חסדא היינו מלא מקדח וב"ש בעו חיסומו נמי והשתא ר"מ ורבנן פליגי אליבא דב"ה והרמב"ם והתוס' אזלי לשינוייא בתרא דשיעורא דכסלע לאו היינו מלא מקדח זהו תורף דברי מהרש"א ודבריו חיים וקיימים. ואף לשינויא בתרא דמלא מקדח הוא דוקא לב"ש כמ"ש התוס' שם בחולין ריש דף מ"ה וכ"כ הר"ן בחידושיו מ"מ נפיק מינה לבית הלל כדאמרן. ואחרי כן אני אמרתי בחפש"י אשקוטה ואביטה על י"ד הי"אור הוא ספר הבהיר יד מלאכי וחזיתיה להרב ז"ל דמייתי קושית מרן הנזכר ובהד"רו ז"כר דברי הרב חזון נחום ותירץ קושיתם קצת ממה שכתבתי בעניותי וכל דבריו הם לשינויא בתרא וגם זה קיצר את הרח"ב כאשר יראה המעיין הטב ע"ש כלל רצ"ג ודוק:

4ודע שמה שהקשה מורינו הרב חזון נחום על הרמב"ם במשנה זו דאמאי לא הצריך חסרון בנקבים ע"ש באורך לק"מ דהכא הזכיר חסרון ברישא שכתב ואם חסרה כסלע ולא הוצרך לפרש. ואלו התם פ"י דשחיטה אע"ג דקאמר נטלה כסלע מאחר שלא הזכיר חסרון בפירוש לכן הוסיף לבאר כנ"ל ודוק: