פרישה, חושן משפט קמד:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 144:4
Open in the reader →1אכלה המחזיק בחיי המערער שנה כו' אע"ג דזה שהורישו לבנו כבר מת עתה בשעה שמערער הלוקח על המחזיק בו מ"מ כיון שהערעור שמערער הלוקח עתה בא מכחו דהראשון קראו מערער וק"ל: אפילו הזכיר שדה זו בפירוש כן מוכח מדברי הרי"ף והרא"ש ע"ש ודלא כרשב"ם ועד"ר: והיה לו למחזיק ליזהר בשטרו לעולם פי' אפילו היה בידו כמה שנים בפני הלוקח ולא מיחה בו אפ"ה אין לו חזקה אם טוען שקנה מהאב דהוה ליה לשמור שטריה לעולם מאחר שמכר בן ראובן קרקע זה בתוך ג"ש הראשונים דמכירת הבן עדיף משאר מחאה דשם אם ישתוק ג"ש אחר המחאה נראה כחוזר בו מהמחאה אבל הכא כיון שמכרה לאחר א"א לחזור בו מהמחאה שאפי' אם יודה שמחאתו היתה שלא כדין והשדה של המחזיק אין בדבר זה כלום לחוב ללוקח עכ"ל הרא"ש דף קצ"ג ריש ע"ג אבל אם מכרה לאחר ג"ש דהיתה ביד המחזיק לאו כלום הוא דיכול לומר אבדתי את שטרי אחר ג"ש קודם שמכר וכמש"ר בסימן קמ"ו סימן ל"ב: ובס"ט שם. עוד שם בסימן קמ"ו סל"ב דהא דבעינן שיזהר בשטרו לעולם היינו דוקא אם אין ידוע שהמחזיק ידע שיש להלוקח שטר מהמוכר לו דאז אין לו מגו דהיה אומר קניתיה מהלוקח ראשון כיון דאינו יודע שיש להלוקח שטר מהמוכר וירא שהמוכר הראשון יבוא (עליו) לערער עליו אבל אם יודע המחזיק מהשטר שיש להלוקח מהמוכר אז נאמן אם מחזיק ג"ש בפני הלוקח במגו דממך קניתיהו ועיין בתשובת רשב"א הביאו ב"י בסימן קמ"ו מס"א ובש"ע סימן קמ"ו ס"ח ועד"ר: וי"א דוקא שמכר הבן בשטר כו' פי' אז לא הוה חזקה אם מכר זה לבדה: ומש"ר ורבי יצחק פי' אפי' בלא שטר ז"ל מור"ש ז"ל נ"ל שהוא רבי' יונה ולא ר"י בעל התוס' כי התוס' נוטים לסברא הראשונה עכ"ל ועד"ר: כי אין למערער לחקור כו' פי' המערער שיש לו עדים שהיה השדה שלו ושל אבותיו מש"ה אין לו לחקור כי בטוח הוא שלא יוציאו השדה מידו כ"א בראיה וחזקה גמורה ומפורסמת כדת ודין משא"כ המחזיק שאין לו ראיה שקנה כ"א השטר מכר מש"ה אף לאחר ג"ש צריך ליזהר בשטרו עד שיודע לו שלא מכרו המוכר דזה הוי המחאה ולא יהנה לו החזקה: ומ"ש שלא ימכור אחר שדהו כו' פי' המוכר זה שהוא נחשב לאחר מאחר שכבר מכר לו לפי טענתו וק"ל: ודברי א"א הרא"ש ז"ל לקמן בההיא כו' ר"ל לקמן בסימן קמ"ו סל"ב ע"ש: ומש"ר נוטים לסברא הראשונה צ"ע למה כתב נוטים הא כתב שם בהדיא דדוקא בשטר אמרינן הכי דהו"ל כמחאה כו' ע"ש: