פרישה, חושן משפט קמה:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 145:1
Open in the reader →1הביא המחזיק עדים כו' עד"ר: אם זה מכחיש את זה כו' עד והשני מעיד שאכל דה"ו ולא כו' נראה דא"צ שיכחישו שניהם זה את זה והראיה דמסיק וכתב ואם אינן מכחישין וא"ו כו' הרי דנקט דאין שום אחד מהן מכחיש את חבירו ש"מ הא הכחיש אחד את חבירו לא הוה חזקה אע"פ שלא הכחיש גם השני את זה וא"ל דנקט הכי דאילו הוה אחד מהן בלא הכחשה היה צריך לשלם אפילו הפירות דז"א דהא מסיק בסמוך דא"צ לשלם ע"פ עד אחד שמעיד שאכל פירות ג"ש רצופים דאם נאמין לו בהא הו"ל נמי חוקה לכ"נ דמ"ש והשני מעיד כו' ר"ל או השני מעיד כו' א"נ איידי דסיפא דאחד אומר אג"ה וא' אומר בד"ו כו' נקט נמי הכא מכחישין זא"ז דבסיפא ודאי לא סגי כשלא יכחישו שניהם זא"ו במקום דלא מוברי דאל"כ היה צריך לשלם הפירות על פי עד אחד דאינו מוכחש דמתוך שאינו יכול לישבע נגד העד דהרי מודה לו שאכלן צריך לשלם וכמ"ש בסמוך דבזה לא שייך למימר אם נאמין לו ולעד בהא הו"ל נמי חזקה וכמש"ר בסמוך ס"ו דהתם (הביא) [העד] מעיד שאכלן ג"ש רצופים אבל בהא לא מעיד העד שאכלן רצופין דליהוי בו חוקה וק"ל: ומחזיר הקרקע ולא הפירות ואהודאת פירות אינו חייב לשלם הפירות דבסמוך שהרי אומר דידי אכלתי: