פרישה, חושן משפט קמו:מ
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 146:40
Open in the reader →1חזר המחזיק וטען כו'. שם בגמרא ריש דף ל"א זה אומר של אבותי כו'. ופסקינן שם דחוזר וטוען. ומה שטענתי של אבותי רציתי לומר כו' שומעין כו' נראה דשומעין לו בכה"ג אפילו כשעדי המערער העידו שהיה של אבותיו ולא מכרוהו אבל מש"ר וכ"ש אם יאמר של אבותי שקנאו מאבותיך זה אינו קאי אאם העידו שלא מכרוהו וברמב"ם ובש"ע לא כתב לשון כ"ש ע"ש וא"ת הא כבר כ"ר לפני זה ז"ל אא"כ יפרש הוא בעצמו ש"מ דטענת עצמו אבותי קנאו מאבותיך מהני. וי"ל דהכא ה"ק וכ"ש אם טען כן ונותן ג"כ אמתלא לדבריו דמ"ש תחילה סתם של אבותיו ור"ל דהו"ל כאילו היה שלהן מעולם. ואע"ג דזה יותר פשוט. הא גם רבינו כתבו בלשון כ"ש ופשיטות ומדלא כ"ר עוד דאם מפרש ואומר אבותי לקחו ממך דנאמן משמע דס"ל דבכה"ג אינו מהימן א"ל שטען אבותי קנאו ממך בפני וזה לא הוצרך רבינו לכותבו דפשוט הוא דלא גרע מטוען פלוני זבני ממך בפני ואני קניתי ממנו דנאמן במיגו דאי בעי אמר קניתי ממך אבל בשטוען סתם אבותי קנאו ממך. וכוונתי מה שטענתי מתחילה של אבותי ר"ל היתה של אבותי ובודאי הן קנאו ממך כי יורש א"צ לטעון טענת ברי בזה אינו נאמן במיגו כיון דאינו טוען טענת ברי א"ל שיש עדים שדרו בו אבותיו יום א' ואז הב"ד טוענין כן בעדו אף שלא טען בו הוא ואפילו יש לשכנגדו עדי אבות ומעידים שאבותיו לא מכרוה מעולם עדיין יש לומר שאבותיו לקחוה מזה המערער וטוענין כן ליורש כיון שראוהו דר בו וזה ברור ודוק. ואף דכבר כתב רבינו דין זה דחוזר וטוען בסימן פ' וביארתיהו שם ע"ע הגמרא שאיתא בשמעתין זו חזר רבינו וכתב כאן משום דעל דיני חוקה אתאמרא שם בגמרא ובסימן פ' כתבו בכלל שאר דינים דטוען ונטען שכלל וכתב שם באותו הלכתא וק"ל: