פרישה, חושן משפט קנד:יד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 154:14
Open in the reader →1מי שיש לו חלון כו' מ"ש לחצר חבירו לטעמיה אזיל דס"ל דיש חזקה להיזק ראיה וכמ"ש בסמוך בסי"ו וי"ז וכדי לעמוד על דברי רבינו אעתיק לשון המשנה וגמרא וז"ל בב"ב דף ל"ח חלון המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה איזהו חלון המצרי כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה ע"כ ובגמרא א"ר זירא למטה מד"א יש לו חזקה ויכול למחות למעלה מד"א אין לו חזקה ואין יכול למחות ורבי אילעי אמר אפילו למעלה מד' אמות אין לו חזקה ויכול למחות משום דא"ל זימנא דמותבת שרשיפא תותך וקיימת וקא חזית ההוא דאתי לקמיה דרבי אמי שדריה לקמיה דר' אבא בר ממל א"ל עבידנא ליה כרבי אילעי אמר שמואל ולאורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה ע"כ. וכתבו הרי"ף והרא"ש דהלכתא כרבי אילעי כיון שעבד רבי אבא עובדא כוותיה וכתב הרא"ש ז"ל דר"ת פירש דאחלון מצרי קאי אבל בחלון צורי שהוא דבר קביעות אפי' למעלה מד' ואפילו אינו עשוי לאורה יש לו חזקה ובחלון מצרי כשהוא למטה מד"א אע"פ שאינו יכול להוציא ראשו מ"מ דרך הילוכו שהוא מהלך בבית רואה תשמישו של חבירו בחצר ואיכא היזק ראיה כו' וה"ר יונה ז"ל הביא ראיה לפי' זה כו' עד ועוד נ"ל דאי אחלון צורי קאי כו' עכ"ל. ובזה דברי רבינו מבוארים. ומ"ש אם עשוי לאורה כו' הטעם פירש רשב"ם משום דחלון העשוי לאורה מילתא דקביעותא הוא דכל הימים אדם צריך לאורה והו"ל למחות וכיון דלא מיחה איכא למימר דברשותו עשה והחזיק בחזקה ג"ש ובא בטענה. ולשיטת הרמב"ם וסייעתו בחזקת ראה ושתק אפילו לאלתר סגי. ועד"ר בסי"ו שם כתבתי בע"א פי' המשנה והגמרא הנ"ל לשיטת הרי"ף וסייעתו דס"ל דאין חזקה להיזק ראיה ודו"ק: פי' ר"ח שעשוי להכניס אורה במקום אופל כן הוא בס"א וכן באשיר"י ליתא לתיבת פי': ופי' רשב"ם שאין כו' והרמ"ה כתב כו' כצ"ל שרשב"ם אינו חולק אפירוש ר"ח שהרי בפרק ח"ה גם רשב"ם כתב בפירוש אדין עשוי לאורה שמכניס אור במקום אופל כפירוש ר"ח אלא שבמשנה כתב בפסק הלכה בלשון זה שאין לו אור כו' וכ"כ הרשב"א דדעת ר"ח ורשב"ם שווים בזה וכתבתי לשונו בדרישה ע"ש מ"ש עוד מזה. והרמ"ה פליג אפי' רשב"ם וס"ל דיש לו אורה אלא שאין לו אור כ"כ כשאר בתים: והרמ"ה כתב עד"ר: י"מ דאפילו היכא דאין לו חזקה א"צ לסתמו הרא"ש סיים בטעמא ז"ל כיון שכבר החזיק ומוכח מיניה דמודים דקודם שהחזיק יש בידו למחות וצריך לסתמו וז"ש בגמרא הנ"ל יכול למחות ועיין דרישה: