פרישה, חושן משפט קעו:יא
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 176:11
Open in the reader →1השותפין שומרי שכר הן בב"ב דף מ"ב: דשמירה בבעלים הוא לקמן בדין שומרים כתבו רבינו כמה פעמים בס"ס רצ"א ובסימן שמ"ו שכל שומר פטור כשבעליו עמו במלאכה ויליף לה מדכתיב גבי שואל בעליו עמו לא ישלם וילפינן שומרין מהדדי וז"ל התוספות שם ד' מ"ג אם התחילו לשמור יחד כ"א בשעה שהוא משמר חלק חבירו חבירו נמי משמר חלקו אע"פ שאין עמו במלאכה בשעת אונס כיון שהיה עמו בתחילת שמירתו בעליו עמו קרינן ליה כדתניא היה עמו בשעת שאלה אינו צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה כו' ואפילו לא התחילו יחד לשמור מכל מקום האחרון פטור שהראשון היה עמו במלאכה בשעה שהתחיל השני לשמור וכן כתב המרדכי: בזמן שכל אחד ואחד כו' כלומר שזה מתעסק היום וזה למחר להכי כיון שבשעה שנגנב כבר כלתה שמירתו של הראשון וגם בעת ששמר הראשון לא שמר הוא לאו בעלים עמו הוא ומזה היה נראה דל"ג לקמן נתעסקו כ"א ועמ"ש בסמוך: אפילו אם אח"כ נתעסק כו' פי' אפילו אם בשעה שנאבד היה הוא לבדו מתעסק בו וכבר כלה עסקו של הראשון אפ"ה קרינן ביה בעליו עמו כיון שבשעת התחלת השותפות היה בעליו עמו וכמ"ש בסמוך בשם התוספות: ואם מתחילה נתעסק בו אחד לבדו ואח"כ נתעסקו כו' כצ"ל ולא גרסינן תיבת כל וגם בס"א ובש"ע ליתא ומטעם דלעיל בסמוך ומיהו יש ליישב הגירסא דמ"ש כ"א לבדו אינו כאמור לעיל דכ"א משמר זמן ידוע דלעיל דוקא פירושו דאחר שכלה אותו הזמן הראשון התחיל לשמור השני אבל מ"ש כאן כ"א לבדו ר"ל ד"מ יום אחר יום דאף ביום שאינו מתעסק הראשון מ"מ עמו במלאכתו דהשני מיקרי כיון שיומא אחריתא יחזור למלאכתו ומכ"ש כשאין זמן ידוע לשום אחד מהן אלא פעם שומר זה ופעם זה דאף על גב דכל א' משמר לבדו מ"מ כל אחד במלאכתו של השני מיקרי וק"ל: