פרישה, חושן משפט קצד:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 194:1
Open in the reader →1עכו"ם שמכר קרקע לישראל אינו קונה אותו אלא בשטר כו' מדהקדים רבי' וכתב עכו"ם שמכר כו' ואח"כ כו' לפיכך משמע דס"ל דאפי' אם הוא במקום שישראל מישראל קונה בלא שטר אפ"ה בעכו"ם וישראל צריך שטר דכיון דסתם עכו"ם אנס הוא לא סמכה דעתיה דישראל ולא קני כ"א בשטר אלא שקשה למה משתמיט רבינו מלהזכיר טעם הדבר והכי הו"ל למיכתב עכו"ם שמכר קרקע לישראל אינו קונה אותו אלא בשטר עם נתינת הכסף משום דסתם עכו"ם אנס הוא (וכמ"ש לעיל סי' קמ"ט סעיף ט"ז) ואם היה נאמר שדעתו כדעת הרמב"ם שכתבתי בדרישה דלעולם ישראל שקנה מעכו"ם אינו קונה אלא בשטר אפי' ידוע דסמכה דעתיה כגון שאמר בכסף לבדו אני רוצה לקנות ומטעם שכתבתי שם הוה א"ש אלא שמדהביא רבי' דברי הרשב"א בסמוך שלא בל' פלוגתא משמע דלא ס"ל כרמב"ם גם ממ"ש סעיף ו' לא משמע כן וכמ"ש שם: אלא בשטר עם נתינת הכסף כלומר עם נתינת הכסף שאחר כתיבת השטר ולא איפכא וכמש"ר בסמוך בסד"ה. אותו השדה הוא כהפקר כו' ודוקא לוקח מעכו"ם אבל לוקח מישראל חבירו אפי' באתרא דכותבין שטרא מ"מ נהי דלא קנה לוקח עד דאתי שטרא לידיה מיהו אין אחר יכול לקדום ולהחזיק שהרי עדיין ברשות מוכר קיימא: שהרי נסתלק העכו"ם ל' הגמרא עכו"ם מכי מטי זוזי לידיה מסתלק ופי' ר"ש שהרי כל קניינו של עכו"ם בכסף כדאמרינן בפ"ק דקידושין עכ"ל ולפי זה מ"ש רבינו בס"ס זה אבל במטלטלין קונה בנתינת המעות הוא הדין נמי שהעכו"ם קונה מישראל מטלטלין על ידי נתינת המעות וכן כתב רמב"ם בפרק א' דמכירה ופרק א' דזכייה דבמטלטלין קונה עכו"ם ומקנה על ידי דמים וע"ש בהמ"מ שכתב שיש חולקים ועד"ר מ"ש בסמוך בד"ה דכסף ודאי בעכו"ם קונה: בד"א במקום שאין משפט כו' כ"כ ג"כ הרמב"ם בספ"א דזכייה ונרמז כן בגמרא: שה"ה נמי אם החזיק פי' אפילו אם החזיק אחר נתינת המעות נמי לא מהני וכ"כ המ"מ בשם רשב"א והראב"ד וכ"כ נמ"י פ' חזקת ולא כמשמעות ל' רבי' בשם הרשב"א שכתב בשמו שה"ה נמי אם החזיק כו' (דהול"ל בשמו דאפי' אם גם החזיק) דמשמע לכאורה דאיירי בחזקה בלי נתינת דמים וקמ"ל דל"ת דקנין חזקה דהיא בגופא דשדה קונה טפי מכסף וק"ל: דכסף ודאי בעכו"ם קונה עד"ר: משום דלא סמכה דעתיה ל' ב"י שמתיירא מפני הפסד ממונו דסתם עכו"ם אנס הוא אבל השני שהחזיק בלא זוזי דעתיה למיקני בהאי חזקה דסבר אי אניס לה עכו"ם מינאי לא מפסידנא מידי ועבד"ר: