פרישה, חושן משפט קצח:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 198:1
Open in the reader →1דבר תורה מעות כו' כר"י בב"מ דף מ"ז ופירש"י כדאשכחן גבי קונה מן ההקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו אבל ר"ן כ' שם שאין למדין הדיוט מהקדש אלא מסברא בעלמא דבדין הוא שיהיו קונות כיון שרוב הקניינים נעשים בכסף ע"כ ונראה לי מעות דוקא קונות ד"ת ולא משיכה ומסירה וכן מוכח בסימן קצ"ט ס"ג גבי אם מכרו היתומים פירות ומשכן הלוקח ונתייקרו אפ"ה יכולין לחזור משום דהעמידו דברוהם על דין תורה שמעות קונה ולא משיכה ע"ש: אחד בעלי חיים ואחד שאר מטלטלין פי' כיון שמעות קונות אין חילוק בין ב"ח למטלטלין משא"כ אילו הוינו אומרים כר"ל דמשיכה מפורש מהתורה ויליף לה מדכתיב או קנה מיד עמיתך שאין נקנה עד שיצא מיד זה ליד זה והיינו באופן היותר טוב דהיינו הגבהה במקום שהיא שייכא כדמסיק רבינו וכמ"ש שם ברש"י דף מ"ז: חזר המקח לרשות לוקח לכל דבר פי' לענין אונס למיחש וכחשא ויוקרא וזולא: ואין א' מהם כו' פי' וגם אין א' מהן יכול לחזור והא דכתב ואין א' קמ"ל דל"ת המוכר דיש (או שימשוך) בידו המטלטלין והמעות ידו על העליונה יכול לחזור: הן שלו מן התורה ואם קידש כו' נ"ל דמש"ה כתב זה ללמדנו דאף לאחר התקנה אם קידש אשה מקודשת דקנין מעות מהתורה לא זז ממקומו לענין קידושין דאיסורא הוא ולחומרא: (ב) (ג)