פרישה, חושן משפט רג:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 203:1
Open in the reader →1מטלטלין קונין וה את זה דברי הרמב"ם פ"ה דמכירה: ל"מ אם אין המקנה מקפיד לידע סכום החפץ כו' פי' עתה בשעה שבא להקנות לחבירו חפץ שלו אינו מקפיד לידע שמצי מקנה לו אבל אח"כ יקבל מיד הקונה דמי שוויו של הדבר שהקנה לו ולא דמי למש"ר בר"ס קצ"ט שקונה אפי' במעות כשרין המוכר מדקדק לידע מניינם דשם איירי במקנה לו החפץ באותן דמים ואינו נותן לו אח"כ שום דבר יותר בעד החפץ שקונה לו: ופי' נמי כו' בריש הזהב ומבואר בסימן קצ"ה שהמטלטלין שאינן כלי פירי נינהו חוץ מב"ח: אע"פ שאין קונין כו' היינו דוקא בתורת קנין סודר שאינו בתורת שיווי דמים כגון שרוצה ליקח מחבירו כלי וה ונתן הקונה למקבל פירות שבחליפין יקנה הכלי ההוא בכה"ג אין קונים בהם משום דנעל כתיב אבל חליפין דנעשה בתורת שיווי דמים קונין בפירות תוס' דף מ"ז וכתב ב"י וכן משמע מלשון רבי' שכתב לקמן מטבע אין קונים בו ולא נקנה בקנין ולא הזכיר כן בפירות עכ"ל ר"ל דבס"ג כ"ר מטבע אין קונין כו' כיצד כו' והתם איירי בתורת שיווי מדכתב במטבע דאין קונין בשיווי ולא הזכיר כן לפני זה בפירות ש"מ דבפירות קונין בשיווי דכה"ג וגם נ"ל להוכיח כן מדברי רבינו מדכתב בס"ח יש להם דין מטבע ואין קונין זה את זה ולא כתב יש להם דין פירות ואין קונים כו' אלא לאו ש"מ דכה"ג דאיירי ביה התם דהיינו חליפין של שיווי דמים איתא בפירות ואין חילוק בין חליפין דשוה בשוה לחליפין של דמים וכ"כ המ"מ שם שכן דעת הרמב"ם והרשב"א: שיחלקו חצר כו' ע"ל סימן ק"ט מ"ש שם שהן קנין דברים שלא הקנה לו חבירו דבר מסוים וידוע: חוץ ממטבע בגמרא שם יהיב טעמא משום דדעתיה אצורה וצורה עבידא דבטלה ופירש רש"י דעתו של מוכר את החפץ ונוטל המטבע בחליפין אינו סומך אלא על הצורה שאין המטבע חשוב אלא על ידי הצורה וצורה עבידא דבטלה ע"י המלך שפוסלה וגוזר לצור צורה אחרת והוה ליה כדבר שאינו מסוים ושלם ואנן דבר מסוים בעינן מדכתיב נעל כו' אע"ג דהוי כלי שהרי ראוי לשקול בו ולתלותו בצואר בתו אפ"ה מסוים בעינן ונעל גם כן ממעט דפירות אינן קונין בחליפין אלא נקנין בחליפין מדכתיב לקיים כל דבר אבל מטבע אפילו אינה נקנה בחליפין מטעם דלא סמכה דעתו וכמ"ש בסמוך והר"ן כתב בע"א כתוב בדרישה: