פרישה, חושן משפט רז:כד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 207:24
Open in the reader →1שאלה לא"א הרא"ש ז"ל כו' בכלל ס"ו ס"ט ומ"ש ואם תמצא טריפה אתן בשביל בשרה כך וכך פי' ולא כ"כ כמו אם תהיה כשירה מדכתב (בפשוטה) [בסופה] וא"ת דה"נ גזים שקנה בשר טריפה יותר מדמי שווים כו' ש"מ דלא נתן עכ"פ דמי כשירה: בלא קנין כו' פי' כיון שלא הזכיר השואל בדבריו אלא דברים בעלמא יראה שלא היה קנין משיכה מחייב או הגבהה זולת מה שהזכיר: ויכול שמעון לחזור בו כו' עד"ר: חדא דמעות אינן קונות פי' וזיל בתר טעמא דמעות אינן קונות משום שמא יאמר המוכר להלוקח נשרפו חטיך בעלייה ה"נ במשכון: נתינת המשכון אינה קונה פי' משכון זה שנותן על דבר שעדיין לא נתחייב אינו קונה במשכון כמ"ש לעיל סכ"ב: ואילו משך שמעון הפרה כו' כן הוא בתשובה ואילו בוי"ו ונקט משיכה בבהמה דדרך בהמה בחייה לקנות במה שמשך אותה מרשות בעלה למקום שיש לו גם כן בו רשות ולאחר שחיטה ונעשה בשר דרכו בהגבהה וכל שדרכו בהגבהה אין קנייתו אלא בהגבהה וכדלעיל סימן קצ"ז וקצ"ח: ולא הוה אסמכתא משמע דאילו הוה מתחילה אסמכתא בדבריהם תו לא הוה קונה במשיכת הבהמה הנעשה מיד קודם שחיטה וזהו דלא כמ"ש ב"י בשם הרמב"ם בסי"ד דאם החזיק בה מיד אף אם הוא אסמכתא קנאה ולפי מ"ש שם ניחא זה גם להרמב"ם ולהב"י צ"ל דהרא"ש השיב זה אליבא דידיה ולא להרמב"ם מיהו י"ל דוקא התם דהחזיק בדבר שהיה לו לקנות כשיתקיים התנאי וכיון שהוא מוחזק בו הו"ל כקנו בידו מעכשיו משא"כ כאן דאף שמשך הפרה מ"מ הדמים שחייב נפשו ליתן עבורה כשתטרף לא החזיק המוכר וק"ל: