פרישה, חושן משפט רז:כה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 207:25
Open in the reader →1כדאמרינן גבי כו' עד ופי' ר"ת כו' צ"ע דהא רבינו בשם ר"י כתב לעיל טעם אחר דמשום דלא שייך כאן לומר שסמיך אמידי שיהיה כן ומטעם דר"ת לא הביא לא הרא"ש ולא רבי' וגם בקיום שידוכין כתבו תוס' בשם ר"ת בפ' א"נ וז"ב דה"ט דלא מיחשב אסמכתא משום דשווים הם כל א' מקני לחבירו בההיא הנאה דאיהו בעי למיקני והתוספות והרא"ש ורבי' כתבו שם טעם אחר משום דלית בה מלתא יתירתא מפני הבושה ודוחים דברי ר"ת במשחק בקוביא ובקנס שידוכין ע"ש וי"ל דכאן לא שייך טעם ר"י הנ"ל דאוקמה אחזקה דרוב בהמות בחזקת בריאים וכשרים וגם י"ל דסמך דעתו לומר שאף אם תטרף מ"מ לא יהא היזק והא ראיה שאף לאחר שחיטה כשידע שהיא טריפה קיבל הלוקח הדמים ורצה בקיום המקח בסברו שלא יפסיד עד אחר זמן שראה שיפסיד בהן ומש"ה כתב טעם דר"ת ולא מטעמו לחוד כ"כ אלא גם מטעם ראשון דלא מיחשב ליה גזים אלא שקאמר אף א"ת שיש בזה צד גוזמא מ"מ הא כתב ר"ת כו' אבל בעלמא היכא דאיכא גוזמא ממש לא ס"ל להרא"ש דליקני מכח טעמא דר"ת לחוד ובזה יתיישב נמי מש"ר בסימן ר"ט האומר לחבירו כל מה שבבית זה כו' עד דאין זה אלא כמשחק בקוביא וכמ"ש שם ע"ש ודוק: