פרישה, חושן משפט רט:ג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 209:3
Open in the reader →1אין אדם מקנה דשלב"ל ביבמות דף צ"ד ובקידושין דף ס"ב אוקימנא לתנאי דאמרי אדם מקנה דשלב"ל בשיטה דלא קיי"ל כחד מינייהו ועמ"ש עוד בסמוך בדרישה: בין במתנה כו' אבל במחייב עצמו חייב כדלעיל בסי' ס' סי"ג: ומ"ש בין במתנת שכ"מ קמ"ל בזה דל"ת דבמתנת שכ"מ משום שלא תטרף דעתו יקנה טפי וכמש"ר בסימן רי"א במתנת שכ"מ לעובר שלו עיין שם: מה שיוציא אילן זה פי' רש"י דוקא קודם שחנט האילן לפירותיו הא חנט אע"פ שלא נגמר עדיין מיקרי דבר שבא לעולם ונ"ל דדוקא בפירות דקל ס"ל הכי מפני שהן גלויין וקיימין וממילא קא רבי משא"כ בולד פרה ושפחה וכן דייק ל' רבי' שבבא ראשונה כתב כיצד אמר לו מה שיוציא אילן זה מכור לך מה שתלד פרתי כו' וכן בסיפא כתב אפי' אחר שתלד הפרה ואחר שגדלו הפירות כו' ואילו במציעתא כתב אפי' היתה השפחה והפרה כבר מעוברת ולא הזכיר אילן מוכח בהדיא דס"ל כרש"י ורבי' דכתב [תיבת] זה באילן ה"ה בפרה ושפחה רק שכתבו בקמא וברמב"ם ר"פ כ"ב ממכירה ובש"ע כתבו בשלשתן זה ולסברת ב"ה דבסמוך נראה דבאילן קאמר דוקא זה דבלא"ה היה הלוקח יכול למיטען אני סברתי שהאילן כבר חנטו פירותיו וכמ"ש בסמוך אף שאמר מה שיוציא ר"ל יוציא גמר פירותיו ומש"ה לא קאמר זה בבהמה ושפחה דכיון דאמר מה שתלד אף שהיתה מעוברת הוה דשלב"ל וכמ"ש ועי' בא"ע ס"ס מ' שכ"ר בשם הרמב"ם ז"ל היתה אשת חבירו מעוברת והוכר העובר הבת מקודשת ע"כ משמע דכאן מיירי דוקא בדלא הוכר העובר דאם הוכר הוה כבא לעולם דומיא דהתם ועמ"ש שם בא"ע עוד מזה: ותפס הפירות פי' אם תפס קודם שחזר בו וכמ"ש בדרישה ע"ש והאי תפיסה דמהני לא מספיקא הוא כשאר תפיסות אלא דינא הכי הוה כמ"ש ברס"ה ע"ש: