פרישה, חושן משפט ריב:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 212:7
Open in the reader →1אינו יכול לשנות בצורת הקרקע פי' לכאורה נראה דר"ל כגון חפירת בורות וכיוצא אבל קרקע העשויה ליטע יכול לשנות לזריעה כמ"ש בסמוך בסוף סעיף זה ז"ל הקונה שדה לפירות יכול לנוטעה ולזורעה או להובירה ומיהו אינו מוכרח דנוכל לפרש בסמוך דמ"ש לנוטעה ולזורעה כו' ר"ל כל א' כדינו ואשמועינן דיכול לזורעה כל אימ' שירצה אעפ"י שדרכה להוביר או להובירה במקום שדרכה לזרוע ובמיימו' ובש"ע כתוב בסמוך לנוטע' או לזורעה כו' ע"ש: אבל הקונה כו' ה"ז בונה והורס כולי כתב המ"מ שטעמו שזה דומה לקרקע בזמן שיובל נוהג שהיה יכול לעשות בה מה שירצה עד היובל בין שהיה קרוב או רחוק ואעפ"י שהיה ידוע שתחזור הקרקע לבעליה ה"ה הקונה לזמן קצוב עכ"ל ולפ"ז מ"ש הרמב"ם כמו שעושה הקונה כו' לעולם ה"ק כמו שמי שקונה קנין עולם הקניין הוא בידו לשנותו ולעשותו בו מה שירצה לעולם כן זה שקנהו אפי' לשנה א' נעשה בשנה זו בו מה שירצה וגם ביובל היה הדין כן שלא חלקו בה התורה בין קנהו כמה שנים לפני היובל ובין קנהו רק שנה א' מחשב שלו לגמרי בתוך זמן קנייתו וי"מ דמ"ש הרמב"ם כמו שעושה הקונה קניין עולם כו' דר"ל ע"ד עבדו לעולם שפי' לעולמו של יובל ומילתא בטעמא קאמר וכמ"ש המ"מ וז"א שהרי משמע דהמ"מ חידש זה טעם על הרמב"ם ועוד דא כן לא הול"ל כמו קנין עולם לעולם דהא הראייה הוא כמו שביובל אפי' לא קנהו אלא שנה א' קודם היובל היה יכול לעשות בו מה שירצה והכי הול"ל כמו שעושה הקונה בזמן היובל אפי' על שנה א' וע"ש בהשגות הראב"ד כתב מתחיל' כמשיג על דברי הרמב"ם ולבסוף כתב ז"ל עוד אפשר לומר מוכר שדיהו לס' או לנ' או למ' שנה כו' ולעד"נ דלא בא להשיג על הרמב"ם בזה ולומר דוקא לזמן ארוך כמו מ' שנה דינא הכי ולא לזמן קצר כמשמעות ל' הרמב"ם דאין טעם לדבר דמה לי מ' שנה מה לי שנה ובפרט שהראב"ד הביא ראייה מיובל וביובל היתה מכורה לפעמים גם בשנה הסמוכה ליובל אבל המ"מ הבין להראב"ד שלהשגה כ"כ וכן פירשו ב"י וצ"ע: פירות שדיהו לחבירו פירוש אחר כו' כצ"ל והני ד' תיבות דהיינו פי' אחר שבאו לעולם אינו שם ברמב"ם אלא רבינו כתב לפרש דברי הרמב"ם דאל"כ הפרש גדול יש בינייהו שזה נקנה וזה אינו נקנה ועבד"ר: שהקונה שדה לפירות יכול לנוטעו כו' פי' אף במקום שדרכם לזורעה שנה ולהוביר שנה והוא טובה לקרקע למען תת כחה לשנה הבאה טפי וכמ"ש בסי' קמ"א וקמ"ג האי קונה לפירות עושה בה כבשלו ואם ירצה יכול לזרוע בכל שנה שהרי הרוצה להזיק בשלו מי ימחה בידו וה"ה בנוטעה דהנטיעה יש לה שיעור בכמה אמות נוטעין אילן והוא יכול ליטע ברצונו משא"כ בשכירות ואף שקי"ל שכירות ליומא ממכר הוא מ"מ להאי דינא לאו ממכר הוא: והשוכר אינו רשאי להשכיר עד"ר: