פרישה, חושן משפט ריב:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 212:8
Open in the reader →1וכתב עוד דין העניים כו' פכ"ב מה"מ כ"כ ע"ש: יהיה הקדש או תתנו לצדקה או יהיה אסור עלי כו' ע"ש במיימו' דלא כתבם בסדר זה אלא ז"ל יהיה הקדש או יהיה אסור עלי או אתתנו לצדקה אעפ"י כו' הרי דסידר יחד יהיה הקדש ויהיה אסור גם כתב אתננו במקום תתנו ולגירסת המיימו' הוא זו ואצ"ל זו דאתננו. וצ"ל דכ"כ כדי ללמדינו ששוים הם אמירת ל' יהיה ואמירת ל' אתן בדברים הבאים מאלו ושחד טעם לשניהן ועד"ר ע"ש ורבינו סדרם בסדר לא זא"ז דל"מ כשאמר יהיה הקדש דחל עליו הנדרים אלא אפי' אמר לבני ביתו כשיוולד תתנוהו לצדקה ג"כ נאסר ול"מ הללו דאסרם אכ"ע בתורת הקדש וצדקה אלא אפי' לא אסרם אכ"ע אלא אמר יהיה אסור עלי אפ"ה חל עליו האיסור והא דקאמר תתנוהו לצדקה ולא קאמר תתנוהו להקדש ה"ט משום דגם הקדש מקרי צדקה אלא דברישא שרוצה שיהיה אסור מעצמו בלא נתינה צריך לומר שיהיה הקדש אבל אין לפרש דמ"ש תתנוהו לצדקה דמיירי בשכ"מ שמצווה כן לבניו דא"כ לא הו"ל ליסתום אלא לפרש ועוד דא"כ מאי הואיל וכן הוא אם מצווה כו' דכתב הא גם לפני זה דיבר [בשכ"מ] אלא ודאי תתננו מיירי שמצוה לבני ביתו שיתנהג בציווי ובשליחותו בחייו והו"א דוקא בחייו דשלוחו של אדם כמותו אבל אחר מותו אינם מחוייבים הבנים ליתן מה שא"ל אביהן קמ"ל הואיל וכן הוא וק"ל: אע"פ שאינו מתקדש כו' פי' ואין העניים זוכין בהן מטעם שנתקדש מאליו או שנקנה להן מחמת דיבורו אלא לפי שעליו מוטל לקיים דבריו מתורת נדר ואעפ"י שלא אמר אתן מ"מ כיון שאמר יהיה להקדש לאחר שיולד הרי נאסר על כל אדם מכח נדרו וממילא הו"ל כאילו אמר אתנהו לצדקה ועד"ר: