פרישה, חושן משפט ריג:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 213:1
Open in the reader →1היונים שיולדו כצ"ל: אלא מוכר השובך לפירותיו כו' פירוש מסתמא דעתו למכור השובך והכוורת לפירותיהן דאל"כ למה תלה הפירות בכוורת ובשובך הרי לאו מהן יוצאים אלא מהיונים ומהדבורים והול"ל פירות יונים או פירות דבורים מכור לך וא"ת מפני שלא הייתי יודע מאיזה דבורים שלו מוכר גם עתה בכוורת אינו יודע שהרי הרבה כוורת ונחילין יוצאין מהן יש לו וכמ"ש ל' רשב"ם ובס"ס ר"ך ע"ש ומדקאמר פירות שובך או פירות כוורת ש"מ שמכר הכוורת והשובן לפירותיהן משא"כ לעיל סי' ר"ט גבי מוכר פירות דקל דמסתמא כוונתו כפשוטו הפירות שיצאו מהדקל מכורין לך ולהכי צריך שיאמר בפירוש האילן מכור לך לפירותיו וק"ל: ומ"ש ה"ז כמוכר אמת המים לחבירו כו' כוונתו דל"ת איך מכורין היונים בכלל השובך כיון שאינם יוצאים ונבראים מגוף השובך אלא נתגדלו בתוכו ונבראים זה מזה ע"י פריה ורביה מש"ה כתב שהוא דומה לאמת המים כו': ומ"ש וכמוכר אילן לפירותיו אינו דומה לו ממש שהרי שם הפירות נבראים ממנו אלא אחר שכתב שהוא דומה לאמת המים סיים וכתב דנמצא דהמוכר פירות השובך הו"ל כמוכר אילן לפירותיו וכן הוא מדוקדק מל' הרמב"ם בפכ"ג דמכירה ע"ש ועד"ר ומ"ש כאן נראה בעיני נכון יותר: והביצים והאפרוחים כו' ר"ל כ"ז שלא פרחו האפרוחין שאז דוקא יש בהן חיוב [שילוח] האם וכמש"ר בי"ד סי' רצ"ב והרמב"ם פי"ג דה"ש וילפי' ליה מדכתיב והאם רובצת על האפרוחין או על הביצים אפרוחים דומיא דביצים מה ביצי' צריכין לאמן אף אפרוחים יצאו מפריחים ועוד דרשו מדכתי' שלח תשלח את האם והבנים תקח לך דצריך לשלח תחילה האם ואח"כ יטול הבנים ולא קודם לכן אעפ"י שמניח האם ומ"ש לא תקח האם על הבנים ר"ל בעודה על הבנים לאפוקי אחר שנפרדו מאם דגם אותם מותר ליקח כל זה איתא בגמרא פרק שלוח הקן ועוד איתא שם דכל זמן שאסור ליקחם אף שהקן בחצירו וכתיב כי יקרא קן ציפור פרט למזומן כה"ג לא מיקרי מזומן דלא זכתה לו חצירו כיון שאילו היה רוצה ללוקחם אסור לו ללוקחם וממילא נלמד מינה דכשהוגבה מהן האם פעם א' אף שחזרה לרבוץ עליהן מ"מ מותר ליקח הכל יחד האם עם הבנים דהא מיד כשהוגבה מהן זכתה לו חצירו בהבנים והו"ל מזומן ותו מצוה דשלוח הקן אינו נוהג הרי זה דומה למ"ש רבינו בטור י"ד סי' רצ"ב דאם שלחה ונטל הבנים והחזירן לקן וחזרה האם עליהן דפטור מלשלחה ע"כ ומ"ש שלח תשלח אפי' ק' פעמים היינו דוקא כשאינו בחצירו וק"ל ובזה דברי רבינו והרמב"ם מבוארי' דמתחילה כתב והביצי' והאפרוחים שהם עתה בשובך לא קנה אותם בעל השובך כל זמן שלא פרחו ואיירי בשובך העומד בחצירו או במקום אחר באופן שהשובך הוא של המוכר וסתם שובך הוא שהאם רובצת על הבנים ולא עמדה עדיין מעליהם וכל' הקרא כי יקרא קן ציפור וגו' דאיירי באם על הבנים וקמ"ל דאעפ"י דהשובך הוא שלו וברשותו אפ"ה לא קנה אותם בעל השובך וכיון דלא קנה אותם ליטלם כ"ש דאינו יכול להקנות לאחרים בא' מהקניינים כל זמן שלא פרחו והאם עליהן אין לו תקנה אם לא שיטפח על השובך כדי שיתגבהו האמהות ויזכה לו חצירו ואז יכול להקנותם לחבירו בא' מהקנינים ועד"ר: