פרישה, חושן משפט ריד:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 214:10
Open in the reader →1בירה שהוא בית גדול כו' מימרא דרבה בר אבוה ע"פ הסכמות הגמרא בב"ב דף ס"א ופי' רשב"ם ואין הבירה עומד לתשמיש אלא לישיבה והילוך בני הבתים והכל בית א' הוא כדכתיב הבירה אשר הכינותי: ולבית יחידי אין קורין כו' פי' ולהכי כולה מכורה אפי' בלא מצר מצרים אבל אם כ"ע קורין לבית בית ולבירה ג"כ בית אז אי מצר מצרים מהני ואפי' לא כתב ליה ולא שיירית בזביני אילין כלום ואי לא לא מהני וכ"כ התו' בשם ר"י שם בפי' דברי הגמרא. ונראה דגם רשב"ם וריב"ם שהביאו התו' שם ס"ל כן אלא שמחולקים בפירוש הגמרא דלא ניחא לרשב"ם ולריב"ם לפרש הגמרא כן משום דהגמרא משמע להו דפריך דאפי' בלא מצר מצרים נמי כל הבירה זבין (מ"מ) [מש"ה] אינו אלא כשאין קורין לבית סתם בית אלא אומרים בית לבד וכמש"כ. ונראה דגם ר"י מודה לרשב"ם וריב"ם לדינא אלא שדחה פי' רשב"ם וריב"ם מכח ל' התרצן ומש"ה לא כ"כ שום פלוגת' בזה ולא היה לו להב"י לכתוב אדברי רבינו שנמשך אחר פי' רשב"ם וריב"ם וק"ל: והא דלא כ"ר הדין דנפקא מפי דר"י דאי הכל קורין לבירה בית וגם לבית בית דכולם מכור אי מצר לו מצרים אפשר משום דלא איירי אלא בדינים המופלגים בכולה מכור אפי' לא כתב לו ולא שיירית כו' וגם לא מצר לו מצרים או דאינו מכר כולו אפי' מצר לו מצרים וכתב כו' ודין זה דאי הכל קורין לבית בית ולבירה ג"כ בית נלמד ממילא דאי מצר מצרים כולה זבין אפי' לא כתב ולא שיירית כו' ודו"ק: עד שיפרש בית לבד פי' בלא בירה: אז כולה מכורה ואפי' לא נתן דמיו אלא כדי שוויו של בית אמרינן אזולי אוזיל גביה ובאם אין קורין לבירה בית דאינו מכור אלא בית אפילו נתן לו הדמים הרבה א"צ לחזור לו כלום דלפעמים אדם קונה דבר שחביב עליו בדמים הרבה יותר ממה שהיא שוה וכמ"ש בכליו של ב"ה בסי' רכ"ו סכ"ז ע"ש ועיין בתוס' שם בד"ה ש"מ שיורי שייר כו' דהקשו שם אבבא תליתאי אמה שמסיק דאיכא דקרו לבית בית ולבירה בירה ואיכא דקרי לבירה בית דילמא הדמים מודיעים ומשני חדא די"ל דאתיא כרבנן דאין הדמים מודיעין ועוד אפי' ר' יהודה מודה דבקרקע אין שייך הדמים מודיעין דסתם קרקע חשיב על האדם ע"ש אבל בב' בבי קמייתא לא רצו להקשות זה דאפי' בכיוצא בי' מטלטלין אין שייך לומר הדמים מודיעים אפילו לרב יהודא כיון דאין קורין לבית בית סתם או לבירה אין קורין בית כלל וכן הוא בהדיא בפרק הספינה דף ע"ז ע"ש וע"ל סימן ר"ך גבי המוכר צמד בקר כו' ושם מפורש במטלטלי דקי"ל כרבנן דאין הדמים מודיעים אלא תולה הדבר אי הוא הטעם בכדי שהדעת טועה דאז מחזיר האונאה או מבטל המקח ואי בכדי שאין הדעת טועה אז אמרינן מתנה נתן לו אבל לעולם אין הדמים ראייה לאמר שמכר לו כולה ע"ש: אפילו מצר לו מצר חיצונים דאמרינן מצרים נכרים כתב לו כמ"ש לעיל ס"א: ואם איכא דקרו כו' כצ"ל איכא וכצ"ל בגמרא וכ"כ ברשב"ם שם ודלא כמו שנדפס לפנינו בגמרא וכן הביאו הב"י ז"ל לא צריכא דרובא קרי לבית ודו"ק: ואיכא נמי דקרו לבירה בית אם מיצר כו' כצ"ל ונמחק ולבית בירה חדא דליתא לא בגמרא ולא ברשב"ם ותוס' ועוד דאין נ"מ בזה כאן דהא בית קא"ל ולא בירה וגם מרי ר"ש מחקו בטור שלו: