פרישה, חושן משפט ריד:יד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 214:14
Open in the reader →1(טו) דבעין יפה מכר כו' עד המוכר בור ודות כו' עד דבסתמא מכר לו הדרך דע דלענין אם מוכר קרקע (שדה) ושייר לנפשו שני אילנות או מוכר שני אילנות ושייר הקרקע לפניו כתב רבינו בסימן רט"ז סעיף ח' ט' איפכא והוא מבבא בתרא דף ע"א ז"ל אמר רב הונא אע"ג דאמרי רבנן הקונה ב' אילנות בתוך של חבירו הרי זה לא קנה קרקע מכר קרקע שלו ושייר ב' אילנות לפניו יש לו קרקע ואפילו לרבי עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר הני מילי גבי בור ודות דלא קמכחשי בארעא אבל אילנות דקמכחשי בארעא אם איתא דלא שייר לימא ליה עקור אילניך שקול וזיל עד כאן לשונו וכן איתא בדף ל"ז ע"ש וכתבו התוס' שם בפ' המוכר בית ע"ש וכלל דבריהן הוא דמכר הקרקע או הבית סתם ולא גלי דעתיה בשום שיור לא באילנות ולא בבור ודות אפ"ה מאומדן דעתינו אנו אומדים דבהניח אילנות לפניו ומכר הקרקע ודאי היה דעתו לשייר לנפשו יניקת אילנותיו מהקרקע דאל"כ יאמר לו עקור אילניך ומדנחית לשיור שייר לנפשו כל השייך לו אפי' לזרוע ובהניח בור ודות שהן מצד עצמן אינן מכחישין לקרקע שמכר שיאמר לו שקול בידך וזיל ואינו מוכרח לומר דנחית לשיורא מש"ה אין לו דרך לבורו דכל המוכר בעין יפה מוכר אותו דבר שמכר לו ודוקא במוכר קרקע ושייר לפניו האילנות הוא דאמרי' מדנחית לשיורא נחית לשיורא בכל הצורך לו דמוכר מה שהוא רוצה מוכר משא"כ במוכר אילנות דלא תליא בדעתו דלוקח כל שהוא התנה בהדיא עמו שיתן לו ג"כ קרקע אין לו קרקע לאילנותיו אלא היניקה כל זמן שהן עומדין ולא אמרי' בזה מוכר בעין יפה מוכר דלא אמרי' כן אלא בדבר שמכר לו דאמרי' מסתמא מכרו לו בכל העניינים שצריכין לאותו דבר כגון מכר בור הנ"ל דיש לו דרך לבורו כיון דא"א להשתמש בבור ודות בלי דרך ואם יצטרך ליקח לו דרך אין כאן מכירה בעין יפה משא"כ זריעה תחת האילן דאין זריעה בכלל מכירת האילן (ודומה לזה כתבתי בס"ס רט"ו ע"ש) וה"ה חזרת נטיעה כשייבש אינו בכלל מכירת האילן אלא כשיתייבשו אמרי' מה שמכר לו אזדא כדאמרי' בבית שנפל ומה"ט בהניח לפני נפשו הוא איפכא דאם מכר ביתו ונשאר לפניו הבור והדות ממילא אמרי' מסתמא כל מוכר בעין יפה מוכר והוא לא נחית לשיורא כנ"ל מש"ה אין לו דרך ואם נחית לשיורא בפירוש ואמר חוץ מבור ודות פשיטא דשייר לנפשו ג"כ דרך אבל בשייר לפניו ב' אילנות אף דלא שייר בפי' שום דבר סתמא כפירושו דמי וכמ"ש וכיון דשייר לנפשו בודאי במקצת תו לא מצינו למימר דמוכר בעין יפה מוכר מש"ה אמרי' דשייר לנפשו כל הצריך לו וזהו נמי טעם מכר דקל ושייר לפניו פירותיו דכיון דנחית לשייר לנפשו בפירוש אמרי' דשייר לו כל הצריך לו דהיינו מקום הפירות ולא הוי דשלב"ל ומטעם שכתבו התוס' דמוכר מה שרצה מכר כיון דמתחילה היה הכל שלו משא"כ במוכר פירות דקלו לאחר דאף דמוכר בעין יפה מוכר מ"מ כיון דהדקל לא היה של לוקח מעולם הוו לגביה דשלב"ל וע"ל סוף סי' רט"ו ובסי' רט"ז סט"ו מ"ש עוד מזה ודוק: ואי אמר חוץ כו' דאז אמרי' מדלא היה צריך להתנות והתנה לטפויי לו דרך אתני כמו שמבואר לפני זה בהתנה ע"מ שדיוטא עליונה שלי: