פרישה, חושן משפט ריד:יג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 214:13
Open in the reader →1והרמב"ן כו' עד ושייר עלייה כו' פי' הרמב"ן מביא ראי' לדבריו מהך מתני' שכתבתי בסמוך דבית ועלייה של שנים או א' שקונה מחבירו עלייה דקיי"ל דאם נפל חוזר ובונה וכ"ש כאן שלא מכר לו לעולם זה ומעולם היה שלו ואע"ג דכאן בדיוטא מיירי מ"מ לא מסתבר ליה לרמב"ן לחלק בין דיוטא לעלייה גם דוחק בעיניו לומר דמיירי באחין ובהתנו דוקא ונראה דס"ל להרמב"ן דאף אם לא אמר ע"מ שדיוטא העליונה שלי מ"מ כיון שמשויירת היא ואינה נמכרת בכלל בית אי נפל חוזר ובונה לכ"ע ור"פ שאומר דמהני תנאו דכי נפל הדר בני לה לא אנפילת דיוטא קאי אלא אנפילת בית הלוקח אם יכול המוכר לכוף הלוקח שיחזור ויבנהו בשביל דיוטתו או אם יכול לחזור ולבנות הדיוטא על הבית האחר שיבנה הלוקח וכמ"ש בדרי' ע"ש שיטת פי' רשב"ם ורמב"ן בארוכה וגם ישוב דברי רבי' על נכון: וכן כתב הרמב"ם כו' פי' אם נפל הדיוטא שקנה חוזר ובונה אותה הדיוטא ולפי מ"ש דלהרמב"ן מצי הדר בני לה אפי' בלא תנאי ושיור ק"ק א"כ מאי וכ"כ הרמב"ם הא ברמב"ם משמע דדוקא מכח תנאי מצי הדר בני לה וצ"ל דהאי וכ"כ הרמב"ם אינו אלא לאפוקי מפי' רשב"ם: וא"א הרא"ש ז"ל כ' כרשב"ם כו' פי' דהלכתא כרב זביד דאינו חוזר ובונה כשנפלה וא"ת הא כ"ר על דברי הרמב"ן בס"ט ז"ל ואיני מבין דבריו למה אין הלוקח יכול לבנות אם תפול כמו שהיה עושה המוכר כו' הרי לך דס"ל דמוכר יכול לחזור ולבנות ודוחק לומר דלדבריו קאמר וליה לא ס"ל וי"ל דס"ל לרבי' דיש חילוק בין דיוטא לעלייה וכמ"ש בשם התו' לעיל אעלייה קאי: