פרישה, חושן משפט רטז:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 216:2
Open in the reader →1וכן המוכר קרקע כו' לא שיירתי כו' זה נלמד מהא דרב מארי דאמר שם דס"א האי מאן דמזבן מידי לחבריה צריך למכתב ליה לא שיירית ליה בזביני כלום כדר"נ כו' פי' כיון דאר"נ דהמוכר בית בבירה גדולה ואיכא דקרו לבירה בית כו' ועוד אמר שם דהמוכר שדה בבקעה גדולה כו' אף דמצר בשניהם מצרים חיצונים אי לא כתב ולא שיירית בזביני אילין כלום יכול לטעון לא מכרתי לך אלא שדה א' או בית א' מש"ה תקנו לכתוב כן בכל מאי דמוכר אדם לחבירו דלא יטעון לא מכרתי לך כולה אלא החצי ומצרים נכרים הרחבתי לך וב"ד טועים ישמעו לדברי התובע ומדשינה רבי' ל' הגמ' וכתב האי מאן דזבין קרקע נראה דס"ל דדוקא במכר לו קרקע דהוא שיעור יותר משדה הוא דבעי למכתב ליה כן שלא יאמר לא מכרתי לך אלא שיעור שדה אבל אם אינו מוכר לו אלא שיעור שדה דהוא ט' קבין וכ' בהשטר שמכר לו שדה א"צ לכתוב ולא שיירתי כו' דהכל יודעין דאין שדה פחות מט' קבין ורב מרי הנ"ל דקאמר האי מאן דזבין מידי כו' כוונתו ג"כ דזבין מידי דיש לפקפק כו' וק"ל ואע"ג דבגמרא אמרינן בשני עניינים הללו צריך לכתוב וכ"כ הרמב"ם פכ"ד ובש"ע לשון צריך רבי' שינה לכתוב טוב לכתוב דהא באמת אינו אלא עצה טובה להלוקח וכמ"ש משום שופרא דשטרא וכמ"ש רשב"ם הנ"ל וק"ל וא"ת הא במוכר קרקע מן הדין צריך לכתוב ולא שיירתי וכדר"נ הנ"ל דאם אינו כותב לו כן מן הדין אין צריך ליתן לו אלא שדה א' מבקעה גדולה וי"ל דקמ"ל אפי' אם מכר לו בקעה גדולה שיש בו שיעור הרבה שדות ולית מצר בין שדה לשדה דמן הדין קנה הכל וכמש"ר בסי' רי"ח ס"ח ומשום חשש ב"ד טועין טוב לכתוב ולא שיירתי ודוק: