פרישה, חושן משפט רכד:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 224:1
Open in the reader →1המחליף פרה בחמור כו' עד"ר שם כתבתי במאי פליגי הרי"ף והרא"ש: ומשך בעל החמור את הפרה ולעיל בסימן שלפני זה כ' ומשך בעל הפרה את החמור אידי ואידי ל' הגמרא נקט חדא מתני' בפ' השואל וכנ"ל חדא מימרא דשמואל בפ' המדיר וכנ"ל: שאם היה עומד בבית בעל החמור עליו להביא ראיה כו' משום דכאן נמצא כאן היה ואית לן למימר שמא קודם משיכה מת: אז צריך בעל הפרה להביא ראיה ואם לא הביא ראיה ישבע בעל החמור היסת שלא ידע אימת מת ופטור: וכיון שנולד הספק ברשותו כו' גם התוס' שם סוף דף ע"ו כתבו כמ"ש הרא"ש כאן וכתבו עוד ז"ל וא"ת בפ' השואל גבי המחליף פרה בחמור ומשך בעל הפרה את החמור וילדה הפרה פריך הגמרא וניחזי ברשותיה דמאן קיימי וליהוי אידך המע"ה (וכמ"ש בדרישה בסימן שלפני זה) משמע אי הוה ברשות בעל הפרה על בעל החמור להביא ראיה ואמאי והלא נולד הספק ברשותו דאחר שמשך בעל הפרה את החמור נודע שנולדה הפרה. וצריך לחלק בין ספק שנולד לטיבותיה לספק שנולד לגריעותיה עכ"ל התוס' ונראה דכוונתן בקושייתן הוא זה דנאמר גם שם מיד אחר שהומשך החמור עומדת הפרה ברשות בעל החמור ונוקמי הפרה אחזקת שלא ילדה בשעת משיכה כמו שאמרינן כאן שנוקים החמור אחזקתיה שהיה חי בשעת משיכה ומשני דוקא בספיקא לריעותיה אזלינן בתר הרשות שנולד הספק ומוקמינן אחזקה קמא אבל בספיקא לטיבותיה כי הך דמחליף פרה בחמור וילדה לא אמרינן דנוקי אחזקה דלא ילדה בשעת משיכה אלא אמרינן המע"ה ולכאורה היה נראה לחלק דלעולם אמרינן דלאחר המשיכה הרי כל א' יזכה בה כמות שהיא נמצאת עתה לפנינו ומש"ה הכא בחמור שנמצא שמת ובפרה שנמצא נקב בבית הכוסות כל א' צריך ליקחנה כמות שהיא אם אין לו ראיה ומה"ט נמי אמרינן בפרה שהולידה ואינו ידוע אימת דבעל החמור צריך לקבל הפרה כמות שהיא נמצאת עתה לפנינו והרי היא עתה בלא ולד ועוד נראה לחלק בע"א דדוקא הכא דהחליף הפרה בחמור ידוע ובמשיכת הפרה זכה הלה בחמור מש"ה מיקרי עומד ברשותו משא"כ במחליף פרה בחמור ומשך החמור וילדה הפרה ומחולקים בולד דלעולם לא נתברר אי הוה הולד בכלל הקנין או לא דיכול להיות שלא נתעברה או שלא תלד ולד קיים ונתקיים הקנין זולת הולד ודוק: