פרישה, חושן משפט רכז:יב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 227:12
Open in the reader →1מכר לו שוה ד' בה' כו' מימרא דרב חסדא בב"ב דף פ"ז העתקתי ל' בדרישה: ומש"ר עד שהוקר ועמד על ז' לאפוקי על ו' דאינו אלא שתות שהרי קיבל [ה'] ורבותא קמ"ל אע"פ שהיה ביטול מקח מתחילה ועד סוף אפ"ה אין המוכר יכול לחזור כו' והטעם משום דא"ל לוקח אי לאו דאוניתן כו' וכמ"ש לעיל: אפ"ה א"י לחזור בו ואע"ג דכתב ר יונה והרא"ש לעיל דכל זמן שהלוקח יכול לחזור בו גם המוכר המאנה יכול לחזור בו שאני הכא דנתייקר ומסתמא אין הלוקח עומד לחזור בו ומ"מ לוקח יכול לחזור בו: אע"פ שאין כאן עוד אונאה ולא אמרינן לאלתר כשהוקרו כמי שנתרצה בפירוש דמי דכיון שנתנו חכמים כח בידו שיכול לחזור עד זמן ידוע אין רוצה לקיים המקח לגמרי וטוב לו שיהא בידו לחזור אם ירצה עכ"ל הרא"ש: והוזל ועמד בג' כו' כאן לא פירש זמן אימתי הוזל שהרי מוכר יכול לחזור בו אפילו לאחר זמן מרובה כדלעיל: ועמד בג' כו' דהיינו כדי ב"מ ללוקח שנתן לו ד' וכל' רבינו כ"כ הרמב"ם בהדיא בס"פ י"ג דמכירה וע"ש: ולא עוד אלא שחייב ליתן ללוקח סלע הא' כצ"ל פי' אע"פ שחזר לדין ב"מ אצל מוכר כו' אפ"ה כיון שאם תבעו קודם שהוקרו היה צריך להחזיר לו אונאתו גם עתה כשהוקרו ברשות דידיה הוקרו ועיין בדרישה מ"ש: שוה ששה כו והוזל ועמד בשלשה וה"ה בד' אלא איידי דנקט בבא דבסמון שהוקרו ב' נקט נמי כגון שהוזלו ב' כעין זה כתבו התוס' פ' הספינה על רב חסדא ע"ש: