פרישה, חושן משפט רלא:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 231:10
Open in the reader →1לא ימדוד בדקה ז"ל רשב"ם משום פסידא דמוכר שאינו יכול למחוק כ"כ ובדקה מוחק יותר א"נ משום שמודד לו בריוח וכשמודד בגסה מכביד ומפסיד הקונה כן הוא נדפס לפנינו שם בפי' רשב"ם ובח"ש מחק מ"ש ובדקה מוחק כו' עד ומפסיד הקונה ועכ"פ נראה דמ"ש שאינו יכול למחוק כ"כ ר"ל שאין נמחק ממנו כ"כ ונשאר עליה טפי ממה שנשאר בהגדולה הנמדד בפעם א' וכמ"ש לפני זה וא"א למחוק כ"כ בצמצום ולפ"ז א"צ למחוק מ"ש ובדקה מוחק יותר אלא להגיה ובגסה מוחק יותר והוא דבר והיפוכו עמו דמטעם שאמר ברישא לא ימדוד בגסה משום הפסד לוקח מאותו טעם נמי אמר בסיפא דלא ימדוד בדקה משום הפסד המוכר ודוק. ויש ליישב בדוחק גם נוסח הספרים דרשב"ם הנ"ל וה"ק א"נ שמודד כו' ר"ל א"נ גם בזה יש צד פסידא דלוקח והוא שהמודד בגסה התבואה מונחת זה על זה ומכבידות זו את זו ומעייל במדה טפי לפי ערך מאם מודד לו בהדקה שאינו מכבידו כ"כ וז"ש שהמדידה בדקה היא בריוח ואינן מכבידות זע"ז כמו בגסה ועי"ז שמודד לו בהריוח בהדקה מפסיד הקונה: אפילו אם יתן לו ג' גסות כו' עד המשקלות כו' ברייתא וגמרא שם דף פ"ט ע"ש: אפילו אם ירצה לתת לו כו' כלומר כשקנה ממנו ב' מדות גדושות במקום שגודשים אפילו א"ל אתן לך ג' מחוקים דהיינו שני גדושים דגדושים הוא תלתא מלבר נמצא כשיערב הגדושים הוא השיעור הנכנס בתוך מדה א' דהוא ב' חלקים אפ"ה אסור דאין לו רשות לשנות ממנהג המדינה שמא יראו אחרים ויאמרו כך המנהג למחוק וירמה המוכר את הלוקח וה"ה להיפך הלוקח את המוכר: אלא אפילו במקום שמוכרין כו' תן לי מחוקה בב' דינרין פי' ואיכא למימר כיון דפיחת לו משער הידוע או הוסיף לו כ"ע ידעי דבשביל המחיקה או הגדישה הוסיף לו או פיחת לו אסור ומפרש טעמא בגמרא דכתוב איפה שלמה וצדק יהיה לך שיהא צדק ושלם לגמרי שלא יהיה חשש רמאות והכא איכא למיחש שמא ידעי המחיקה והגדישה ולא ידעי בפחת או תוספת דמים ועוד כתב הר"ן שיטעו השומעים שזה מכר לו השליש יותר ולא ידע משום הגדוש שהוסיף לו מכר כל כך בעד כ"כ ויבואו ליקר השער וה"ה להיפך שיזלו השער: