פרישה, חושן משפט רלו:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 236:2
Open in the reader →1ואח"כ קנאה מהעכו"ם מקחו קיים פי' קיים לגמרי וא"צ ליתן לו אפילו שליש: ואח"כ מהבעלים כו' פי' אם ירצו הבעלים ואם ירצו יתן להם שליש וק"ל: ואפי' עשה לו שטר כשמואל דאמר הכי שם וה"ט דאמרינן מיראה עבד א"נ יאמר השני נוח לי והראשון קשה ממנו. רש"י. וזה לא שייך בשקנה תחלה מישראל דאיך ידע שמא לא יתרצה העכו"ם למכור להאי ישראל וק"ל: או שהודה לו נראה דצ"ל שמודה לו ור"ל שהוא מודה עדיין בפני ב"ד שקיבל המעות רק שטוען שמחמת יראה קיבל אמרינן מדלא מוסר מודעא אגב זוזי גמר והקנה לו אבל כשהודה בפני עדים תחילה שקיבל המעות ועתה אומר שמחמת יראה הודה טענתו טענה. וכן כ"ר לעיל סימן ר"ה בס"ב וח' ע"ש: