פרישה, חושן משפט רלח:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 238:6
Open in the reader →1ומסתברא שאם העיד כו' ר"ל אפילו לדעת הרי"ף דכתב לעיל בשמו דאין כותבין שטר למוכר אלא בשטר אקנייתא דמקנה לו מיד כו' ולר"י הלוי הנ"ל דאין כותבין עד דמעידן שקיבל מעות מודים שאם המוכר מודה שקבל הכסף כו' שכותבין שטר על פי הודאתו אפילו שלא בפני הלוקח אפילו בלא אקנייתא דהא בזה ליכא למיחש להקנוניא הנ"ל דשמא כתב בניסן ולא נתנו עד תשרי: ומ"ש שהודה שקנה בכסף כו' הא דלא נקט או בשטר ה"ט דאז הוי ריעותא דהקונין בשטר מחזיקין בידם השטר לראיה אפילו לא כתב לו אלא שדי מכורה או נתונה לך מ"מ מחזיקין אותו בידם עד שישתלחו לידן שטר ראייה גמור: ומ"ש שהמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים אע"ג דהמלוה בעדים אינו גובה ממשועבדים כל שלא נכתב לו שטר ה"ט דמאן דיזיף בצינעא יזיף משא"כ מאן דזבין דבפרהסיא זבין: שהרי נכסים שלו הם כו' ר"ל דהא מיד שהודה ע"י הודאה זו דהשדה של זה הלוקח שהודה לו הוא ומה שירצה יעשה בהן מהיום ואילך ר"ל דאף דאין הולכין אחר הודאתו אם אומר שקנהו לפני זמן מה אבל מהיום שעומד בו ומודה לו נחשב זה ללוקח גמור ואם יטרפנו מידו מוקדם יחזור ויטרוף ממשועבדים שנשתעבדו אחרי הודאתו כדין הודאה בשטר: ומ"ש ולא שייך בהו קנין כלל. ר"ל דוקא לעיל דמיירי בשטר שקונין השדה על ידו במסרו ליד המקבל שייך קנוניא דשמא קודם שימסרנו לידו ויקננו ימכרנו לאחר כו' אבל זה א"צ מיד קנין שהרי קנהו מיד בהודאת פיו דבמוכר שמודה שכבר קנה זה שמודה לו בכסף או בחזקה וק"ל ועד"ר: