פרישה, חושן משפט רמב:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 242:8
Open in the reader →1וכ' א"א הרא"ש ז"ל שם בפרק חזקת כתב כן: האידנא דלא כתבינן כו' פי' ואמאי לא חיישינן כיון שלא כתבוהו בשטר ודאי גם הנותן לא אמר להן אלא סתם כתבו ומתנה טמירתא היא: משום דנהיגי כו' פי' נהגו למכתב בתוך השטר איך שא"ל כתבו בשוקא כו' (אבל בימי האמוראים אף שא"ל כתבו בשוקא לא היו נוהגים לכתוב בתוך השטר איך שא"ל כתבו בשוקא כו' כ"א כשצוה להן בפירוש לכתבו מש"ה כשבא לפניהם שטר שלא נכתב בו איך שא"ל כתבו בשוקא היו מצריכים בירור שא"ל בשעת הקנין כתבוהו בשוקא) ומפני שהיה המנהג פשוט כ"כ נשתרבב המנהג לדידהו דלא הזכירו כלל בשעת הקנין לומר כתבוהו בשוקא אלא סומכים אמנהג הסופרים ונעשה להן הסתם כאילו אמר בפירוש ומשם נשתרבב המנהג יותר כיון דהנותן אונו מזכיר כלל דגם הסופרים אינן כותבין כלל כי הדבר מורגל ופשוט בפי כל כלל הדברים דמ"ש משום דנהיגי פי' משום דהיו נהיגי והילכך ראשון שהזכיר רבינו קאי אמנהג קדמונים והילכך שני אמנהגינו ור"ל כיון שמתחילה היו רגילין לכתוב בכל שטרות ואמר לן כתבוהו כו' הילכך נתבטל דין התלמוד דהיינו שצ"ל כתבוהו בשוקא משום דסתם אדם דעתו היה כן אף שלא פירש ומזמן ההוא שהורגלו בני אדם שלא לומר נתפשט המנהג שג"כ לא כתבו הסופרים דכיון דאינו מזכיר לפניהן כתבוהו בשוקא הם אינן כותבין כי מסתמא דעת כל אדם כן וע"ז מסיק וכתב הילכך הו"ל כאילו אמר כתבוהו בשוקא והשתא א"ש דל"ת דדברי רבינו סותרין זא"ז כמ"ש בדרישה וגם א"ש הא דפתח בלמה לא כתבינן האידנא וסיים בהילכך הוה כאילו אומר משום דחדא באידך תליא אלא דמתחלה דייק דמדאנו רואין שכל השטרות הבאין לפנינו אינו כתוב בו כן ש"מ שגם כשלא מזכיר לפניהן הנותן כתבוהו בשוקא מועיל המתנה ומסיים דה"ט משום דהו"ל כאילו אמר ועבד"ר ושם כתבתי עוד מה שהכריחני לפרש כן ואכתי קשה הא דכ' הרא"ש בתשובה והביאו רבינו בסימן ס"א ס"ז ז"ל וכל דבר שנהגו לכתוב הן נאמנות הן כתבוהו בשוקא שכבר נהגו הסופרים לכתוב כו' ש"מ שגם בימי הרא"ש היו נוהגין לכתוב כן וצ"ל דמ"ש שכבר נהגו ר"ל שבימים קדמונים נהגו כן ועל אותו מנהג סומכין עדיין שיכול הסופר לכתבו בלא ציווי הנותן והוא קצת דוחק ועבד"ר: