פרישה, חושן משפט רמב:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 242:9
Open in the reader →1מתנה טמירתא לא חשיבא אפילו במודעא ז"ל הגמרא שם אמר רבא והויא מודעא לחבירתה אמר רב פפא הא דרבא לאו בפי' איתמר אלא מכללא איתמר דההוא גברא דאזיל לקדושי אשה כו' (וכמש"ר) עד אתו לקמיה דרבא א"ל לא מר קנה ולא מר קנה מאן דחזא סבר משום דהוי מודעא לחבירתה ולא היא התם מוכחא מילתא דמחמת אונסא הוא דכתב לה ונראה דבהא פליגי ר"י הלוי ור"ח דר"ח ס"ל דאחר דמסיק רב פפא לומר ולא היא התם מוכחא מילתא כו' מה"ט לחוד קאמר דפסק רבא דלא קנתה האשה ור"י הלוי ס"ל דמדאמר מאן דחזא סבר משום דהוי מודעא ע"כ לא טעו לסבור הכי אלא משום דשמעו מרבא דתלי טעמא דלא קנתה האשה משום מתנה קמייתא וסברו שאותה מתנה ראשונה לחוד גרמה דהוי כמודעא וע"ז מסיק רב פפא לומר ולא היא אלא טעמא דרבא משום דגם נלוה אליו טעם דמתנה שנייה היתה קצת באונס וק"ל כן הוא פי' כלל דבריהן ועכשיו אכתוב פי' פרטי דברי רבינו בזה. מ"ש אלא אם כן כצ"ל והאי אא"כ איכא הוכחה אתיא גם אליבא דר"ח אלא דלר"ח אין הביטול למתנה שנייה מכח מתנה הראשונה כלל אלא מכח הוכחה דמתנה שנייה ולר"י מצרפינן ההוכחה לגילוי מילתא דמתנה הראשונה וכדמסיק: ומ"ש ופי' הר"ר יוסף הלוי דה"ט כו' כלומר הא דהוצרך לבטל המתנה שנייה במתנה הראשונה הא בלא"ה לאו מתנה היא כיון דהיתה אונס ותירץ דאונס דאתי מחמת נפשיה הוא זה ואי בעי כפי ליה ליצריה ולא היה מקדש אשה זו ב"י וע"ל סימן ר"ה ס"ו: ואי בעי מצי למיכף כו' פי' ומש"ה אפילו לגילוי דעת כל שהוא דמבטל המתנה לא חשבינן להאי אונסא ואדרבה אמרינן כמו שקידושי אשה ברצון היו בודאי גם המתנה ברצון היתה דלאו כל כמיניה לקדש בהשטאה לכן בעינן מודעא קמייתא ומיהו במתנה קמייתא לחוד לא סגי אע"פ דבעלמא כי מסר מודעא אפילו שהוא שקר שאינו אנוס אפ"ה מתנתו לאו מתנה כדלעיל שאני הכא שהמודעא לא היתה אמתנה זו עצמה אלא ממשמעות מתנה אחריתא משום הכי בעינן שיהיה גם קצת אונס במתנה זו השנייה: דאנוס הוה דאפילו בלא מודעא כו' כצ"ל: