עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, חושן משפט רמג:א

פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 243:1

Open in the reader →

1המזכה לחבירו מתנה על ידי אחר כו' כן משמע בפרק קמא דגיטין דף י"ד וע"ש באשר"י דף צ"ט: ומה שכתב כיון שהחזיק הזוכה כו' האי חזקה ל"ד הוא דבמטלטלין לא שייך חזקה אלא ר"ל שעשה בו אחד מהקניינים שזכה בו ע"י וק"ל: ומ"ש שיד המקבל על העליונה כו' עד ואם אינו רוצה אינו מקבל פי' כגון שיש בהן עבדים ואינו רוצה לזונן או משום דשונא מתנות יחיה (כמש"ר בסימן קע"א ובס"ס רמ"ט) ומיירי כשהקנהו ע"י אחר שלא בפני המקבל ודומה למש"ר בשם הרמב"ם (שכ"כ ר"פ ל' דמכירה ופ"ד דזכייה לענין מתנה) לעיל בס"ס רל"ה סכ"ה בענין מכירה ז"ל המוכר קרקע או מטלטלין וזיכה בהן אחר להלוקח שלא מדעתו יד הלוקח על העליונה כו' וכתב המ"מ שם שפשוט הוא דאם אינו רוצה בו הו"ל בכלל מ"ש אין חבין לאדם שלא בפניו ומהתימה על הב"י שכתב דדין זה נלמד מפלוגתא דרשב"ג ורבנן בפ' י"נ בכותב נכסיו לאחר והיה בהן עבדים כו' ומיירי בצווח מעיקרא כו' ע"ש וז"א במשמעות לשון רבינו דהא סתם וכתב כאן ולא הזכיר צוויחה וההיא דינא דצווח מעיקרא מיירי בזיכה לו ע"י אחר בפניו ורבינו כתב לאותו דין לקמן בס"ס רמ"ה ע"ש בסט"ו אבל כאן מדבר במזכה לו ע"י אחר שלא בפניו וכן ברמב"ם שני דינים הללו סדורים זא"ז בפ"ד דזכייה וגם בכאן ודאי אם כשהודיעו האחר מהמתנה שזכה לו והוא שותק הוה מתנה ומיירי בצווח מיד כששמע קמ"ל דל"ת דלא ליהני ביה צויחה כיון דכבר זכה בו אחר בשבילו וק"ל: