פרישה, חושן משפט רמג:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 243:10
Open in the reader →1(יא) והר"ר יונה כתב (כ"כ נ"י שם בשמו) וחילק בין זיכה לו ע"י אחר כו' שכתב בו ראייתו מסוף דבריו שכתב וי"א כו' והא דמייתי רבינו ריש דברי הר"ר יונה י"ל דאל"כ הייתי אומר דמדכתב הר"ר יונה די"א כן ש"מ דאיכא דפליג עליה ולא ס"ל הכי מש"ה מייתי רבינו גם ריש דבריו וס"ל לרבינו דליכא מאן דפליג על הי"א בהדיא דאף דברישא דדברי ר' יונה מיירי שמדבר המוכר עם הלוקח עצמו שהרי כתב דא"ל שדה זו אני נותן לך באחריות לך חזק וקני מ"מ גם שם לא איירי דוקא דליכא אלא מוכר ולוקח אלא גם בעדים ולרבותא קאמר דאע"ג דלא אמר אלא לו לבדו אפ"ה יש לו אחריות מבנ"ח ובסיפא במ"ש אבל לכתוב לו השטר כו' איירי דהעדים עשו החזקה ולא הלוקח והא דלא פי' דבריו שם כן משום דלא נחית שם לחלק בהכי והשתא א"ש דל"ת למה כתב רבינו דר' יונה חילק כו' כיון דלא כ"כ אלא בשם י"א וריש דבריו איכו כן ודוק: ומ"ש משום דהוי קנין דברים כוונתו במ"ש בתשובה הביאה רבינו בסמוך בסעיף י"ד שכתב ז"ל האי קנין דברים הוא שאין כאן קנין שיחול השיעבוד עליו כו' ע"ש וכלל דבריו הוא שכל קנין שאין בו תועלת לגרום שיעבוד נכסים יותר מיקרי קנין דברים משא"כ כשקונה או החזיק בשביל האחריות במתנה דהקנין גורם חיוב האחריות דלולי הקנין לא היה אחריות במתנה אבל כשקונה על השטר סתם ולא פירש דבריו באחריות גם ע"י שטר אינו מחויב באחריות במתנה ובמכר בלא שטר נמי טורף אחריותו ממשעבדי ולפי מ"ש בדרישה בשם מ"ו ר"ם ז"ל דבזה דעשה מחאה לא גבה ממשעבדי דתו לא מפקי קלא כ"כ א"כ גם ע"י שטר לא יפקע הקול כ"כ כיון דכבר מיחה וגילה דעתו דלא ניחא ליה בקול ומש"ה לא הוי אלא קנין דברים אבל בדרישה כתבתי דנראה לי דלא איירי ר' יונה במכר כ"א במתנה וכאן בשטר איירי דלא הזכיר אחריות בדבריו מש"ה לא הוי אלא קנין דברים דאילו הזכיר אחריות הרי קנין השטר הוסיף לטרוף ממשעבדי ע"י השטר ודוק ועבד"ר: ומ"ש וי"א דאפילו כו' טעם הי"א שחלקו בין כשמחזיק הלוקח בעצמו נ"ל דס"ל דהלוקח עצמו כשמחזיק בהשדה דעתו ודאי לקנות באותה חזקה גם השטר ושלא יקנה זה בלא זה כיון דשייכי אהדדי ולא הוה קנין דברים דבהדי קנין השדה קונה גם כן השטר משא"כ כשמקנהו ע"י אחרים דמאי איכפת להו לאותן אחרים לדקדק שלא לקנות השדה כ"א בקנין השטר ומש"ה הו"ל הקנאת השטר קנין דברים ולא חל כן נראה לי ודוק: ומ"ש אבל כשאומר ללוקח כו' עד אינו יכול לחזור בו לפי מ"ש הרא"ש והרמ"ה בסמוך דלעולם יכול לחזור בהשטר נראה דה"נ יכול לחזור בו המוכר אלא שבאם יחזור בהשטר הרשות ביד הלוקח ג"כ לחזור מהמכר אלא שבא"כ הוא דוחק מ"ש זה במקבל דהיינו מקבל (שהוא) [מתנה] דמסתמא אינו חוזר מקבלת המתנה בשביל שאין נותן לו שטר: מתחייב נמי באחריותו דכמו שמתחייב בו' כצ"ל דכמ"ו בדלי"ת: