פרישה, חושן משפט רמג:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 243:9
Open in the reader →1וי"א דוקא כו' אבל אם אמר זכו כו' דדוקא בכתיבת השטר דהוא חובתו של נותן אין רשאין לכתוב חובתו בע"כ כיון דהוא עשאם שלוחים לכתוב גם הוא יכול לבטלם אבל בע"מ שתתנו למקבל ר' זוז אין זה חובתו אלא כשאר תנאי דעלמא וקיי"ל כל האומר ע"מ [כאומר] מעכשיו דמי הילכך בע"כ כשיתקיים התנאי תתקיים המתנה למפרע אבל דעת הרא"ש הוא דאין זה כשאר תנאי שכל תנאי שהוא לטובתו של מקבל צריך הוא עצמו לאתנויי וכשהתנה המוכר או הנותן לא מיקרי תנאי אלא פטומי מילי בעלמא הוא הילכך לטובתו של הלוקח לאו תנאי הוא ויכול המוכר לבטל התנאי והמעשה בטל ממילא ואין לומר כיון דלאו תנאי הוא א"כ המעשה קיים אפילו לא יתקיים התנאי דלטובתו של המתנה הוה תנאי כיון שאמר על מנת ויכול לחזור בגוף המתנה כל זמן שלא נתקיים התנאי אפילו לא נתקיים בגרמתו כיון שתלאן אהדדי ועיין באשר"י פ' הספינה שכ"כ שם ועבד"ר: ובזכו לו וכתבו לו את השטר שחוזר בשטר כתב ר"ת כו' בפ' הנזכר בתוספות ודוקא בזכו לו וכתבו לו כתב ר"ת דאין הדין כן במכר להכריח הלוקח על הקנין ולחזור בשטר אבל בשאמר לו ע"מ דתלה הקנין בהשטר גם ר"ת מודה דיכול לחזור בהשטר והרשות ביד הלוקח לחזור בהקנין וק"ל ועבד"ר: אבל אם הוא שטר מכר כו' כותבין כו' עבד"ר: לא קניתי אלא ע"מ כו' אע"פ דבלא שטר נמי גבי ממשעבדי וכמ"ש בדרישה מ"מ דילמא ימותו העדים או ילכו למדינת הים א"נ שאני הכא דמיחה בעדים תו לא מפקי קלא כ"כ וכמ"ש בדרישה ע"ש וק"ל: גם המוכר יכול לחזור בשטר אם יקבלו כו' ס"א או יקבלנו וכן משמע באשר"י ולפי גי' אם צ"ל דה"ק אם הלוקח אינו רוצה לחזור במקח אף אם הדין נותן שלא יתן לו שטר דבזה שייך לומר דגם המוכר יכול לחזור בו אבל אם אין לוקח רוצה ליקחנו בלא שטר והמקח חוזר להמוכר בעל כרחו לא שייך למימר בזה דהמוכר יכול לחזור בשטר דהרי אם חוזר בשטר מקחו בטל: וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל עבד"ר: