פרישה, חושן משפט רמג:יד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 243:14
Open in the reader →1ובמקומינו נוהגין כו' עד דע כי נכתב השטר ולא תוכל למחות. הלשון דחוק מאוד דאם בא לומר שבכה"ג מהני ז"א כמ"ש מיד בסמוך שאפילו קנו ממנו בפי' ע"מ שלא לחזור אפ"ה יכול לחזור בו וא"ל דהתם ה"ט כדקאמר דהוי קנין דברים שכבר נשתעבדו לו נכסיו בשעת מכירה והיינו שקנהו תחילה ואח"כ עשה קנין על השטר. והכא אמר דהיו נוהגין דמתחלת הקנין אמרו הוו יודעין שנכתב שטר ועשו קנין עליו עם המכירה ביחד דלא שייך למימר שכבר נשתעבדו כו' דאכתי ק' דלא מהני זה לדעת הרמב"ם שכתב רבינו בשמו בסמוך דהוי דבר שלא בא לעולם. ואם נאמר דאה"נ קאמר במקומינו שנוהגים שהעדים אומרים כו' ללא תועלת עושין כן שהרי אפילו אם קנו מידו על השטר כו' הלשון אינו סובלו. ועוד שבתשובה עצמו הפסיק בין האי ובמקומינו ובין מ"ש ואפילו אם קנו כו' הפסק גדול ורב לכן נלע"ד להגי"ה דע כי נכתב השטר שלא תוכל כו'. וה"פ העדים אומרים הרי אנו מתרים בך שנכתב ונמסר השטר במהירות וזריזות היותר אפשרי באופן שלא תוכל למחות בנו שקודם שתמלך בדעתך לחזור כבר יהיה כתוב וחתום ונמסר ע"כ גמור עתה בדעתך כדי שלא יהיה לך אח"כ תערומות עלינו. וממילא נשמע ממנהג זה שכל שלא נמסר כבר יכול לחזור בו אפי' אחר הכתיבה וכמ"ש אח"כ: דהאי קנין דברים בעלמא הוא כו' שם בתשובה ריש כלל ס"ו מדמה זה לקנו מידו לחלוק עמו החצר שכתבו רבינו לעיל ריש סימן קנ"ז. והוא גמרא ערוכה בריש בתרא ע"ש ומ"ש שם: